|
|
|
האופרה הישראלית 2007/8 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאת: פוצ'יני מנצחים: עומר מ. ולבר , ישי שטקלר מתרגמים: ישראל אובל בימוי: מריוס טרלינסקי תעתוק וניהול מוזיקלי: בוריס קודליקה תחקיר ועריכה: מגדלנה טבלווסקה , פאבל גרברצ`יק כוריאוגרפיה: אמיל וסולבסקי ליברית: לואיג`י איליקה , ג`וזפה ג`קוזה מנצחים: דניאל ענבל |
משתתפים: יותם כהן , ולדימיר בראון , סבטלנה סנדלר , נח בריגר , לריסה טטוייב , הירומי אומורה , זורן טודורוביץ` , יוסף ארידן , ג`ונתן סמרס , אלכסיי קנוניקוב - בריטון (ישראל) סולנים (שירה): נועה דנון משתתפים: אנטולי קרסיק , סורין סמיליאן מקהלות: מקהלת האופרה הישראלית תזמורים: התזמורת הסימפונית ראשון לציון |
הופעה ראשונה: 9 באפריל 2008
|
|
|
|
מערכה ראשונה השדכן היפני גורו מראה לסגן הצי האמריקני פינקרטון את הבית החדש אותו קנה זה עתה. גורו מציג בפני פינקרטון את המשרתים המהווים חלק מעסקת החבילה אותה רכש פינקרטון, הכוללת מעל לכל כלה צעירה, צ`ו-צ`ו-סן (גברת פרפר) שמה. פינקרטון וגורו מצפים לבואה של צ`ו-צ`ו-סן (בטרפליי) לטקס הכלולות אך לפניה מגיע הקונסול האמריקני, שרפלס, מתנשם מהעלייה התלולה אל הבית הממוקם על גבעה גבוהה ומשקיף לעבר המפרץ. שרפלס ופינקרטון לוגמים משקה חריף ופינקרטון מסביר כי חתם על חוזה יפני אופייני המעניק לו את הבית ואת אשתו לתשע מאות תשעים ותשע שנה, עם האפשרות לבטל את החוזה מתי שרק יחפוץ בכך. פינקרטון גם מספר כי כמו כל גבר אמריקני גם הוא נודד מנמל לנמל ובכל תחנה מטיל את עוגנו. עתה, בנגסקי, הוא ישא לאשה את בטרפליי. שרפלס דוחה את גישתו הקלילה למדי של פינקרטון. הוא שמע את בטרפליי כאשר הגיעה לקונסוליה והוא מודע לכך כי היא אוהבת את פינקרטון בכל מאודה. פינקרטון אומר כי אכן בטרפליי מושכת אותו אבל הוא מעדיף להרים כוסית לרגל היום בו יינשא "על באמת", לאשה אמריקנית. בטרפליי מגיעה עם חברותיה ומשוחחת עם בעלה לעתיד והקונסול. היא מגלה כי היא בת חמש-עשרה, ולמרות העובדה שמשפחתה היתה אמידה, היא נאלצה לעבוד כגיישה כאשר המזל לא האיר להם פנים. לשאלה ביחס לאביה משיבה בטרפליי בקצרה כי הוא מת, בעוד גורו רומז לשרפלס לא לחקור בעניין. קרוביה של בטרפליי מגיעים ביחד עם הנציב הקיסרי ורשם הנישואין. בטרפליי מראה לפינקרטון את החפצים האישיים המועטים שהביאה עמה לביתם החדש ובהם חפץ אחד סודי אותו היא מסרבת לגלות. גורו מסביר כי זה סכין שהקיסר שלח לאביה עם הוראה מפורשת להרוג עצמו, והאב ציית. בטרפליי מגלה בשקט לבעלה לעתיד כי בבוקר ביקרה במיסיון והמירה את דת אבותיה בדתו שלו בכדי ששניהם יוכלו להתפלל לאותו אל. טקס הנישואין הקצר מסתיים במהרה ושרפלס עוזב את המקום תוך שהוא מתרה בפינקרטון לנהוג בתבונה. שלוות מסיבת הכלולות מופרת כאשר אל הבית פורץ הבונזו, דודה של בטרפליי שהוא גם כהן דת, המגנה אותה על כי המירה את דתה ומנדה אותה ממשפחתה. קרוביה של בטרפליי עוזבים והיא נותרת המומה ובוכייה. פינקרטון מרגיע את רעייתו ועם רדת הליל הם שרים דואט אהבה מלא תשוקה סוערת.
מערכה שנייה
תמונה ראשונה שלוש שנים חלפו מאז פינקרטון עזב את נגסקי, ורק סוזוקי, המשרתת, נותרה עם בטרפליי. הן חיות בעוני רב, אך בטרפליי מלאת בטחון כי בעלה ישוב, שכן אם לא היה מתכונן לשוב הרי לא היה דואג להסדר עם הקונסול לפיו ישלם בקביעות את שכר הבית. באריה הגדולה שלה שרה בטרפליי כי יום יפה אחד ישוב אליה בעלה. גורו מביא את שרפלס לביתה של בטרפליי. היא מברכת אותו בחום ושמחה לשמוע כי הביא לה מכתב מבעלה. בטרפליי שואלת את הקונסול מתי מקוננים אדומי-החזה באמריקה. בעלה, היא מסבירה, הבטיח כי ישוב כאשר אדום-החזה ישוב לקונן. ביפן הם כבר עשו זאת שלוש פעמים אך אולי באמריקה הרגליהם שונים במקצת. שרפלס אינו מסוגל, כמובן, לענות לה בעוד גורו פורץ בצחוק עז. גורו מודיע כי הנסיך העשיר ימדורי מוכן לשאת את בטרפליי לאשה אך היא מסרבת. ימדורי עצמו מופיע אולם בטרפליי דוחה אותו וטוענת כי למרות שלפי החוק היפני היא אשה חופשייה, הרי שלפי החוק האמריקני היא עדיין אשתו של פינקרטון. ימדורי עוזב ושרפלס מנסה להקריא לבטרפליי את מכתבו של פינקרטון, אך היא נכנסת לדבריו ללא הפסק ואינה מאפשרת לו לסיים ולו גם משפט אחד. היא משוכנעת כי המכתב מודיע על שובו של בעלה אליה. כאשר שרפלס שואל מה תעשה אם פינקרטון לא ישוב ומציע לה למעשה להינשא לימדורי, היא נעלבת, עוזבת את החדר ושבה עם ההוכחה שבעלה אכן ישוב - בנה בן השלוש. פינקרטון עוד לא יודע על קיומו של הילד, אבל שרפלס מבטיח לספר לו. מה שמו של הילד, שואל הקונסול ובטרפליי עונה, שמו "צער" אך כשאביו ישוב שמו ישתנה ל"שמחה". בטרפליי תופסת את גורו המציץ לביתה ומכריז כי באמריקה ילדה יחשב לממזר. היא מאיימת להכותו כאשר תותח הנמל מכריז על בואה של אנייה. בטרפליי וסוזוקי ממהרות להביט לעבר הנמל, כפי שעשו בשלוש השנים האחרונות בכל פעם שאנייה הגיעה לנמל. הפעם הן רואות אנייה לבנה, אמריקנית, אנייתו של פינקרטון. בטרפליי חשה כי צדקה לכל אורך הדרך, וכי בעלה אכן שב אליה והיא מורה לסוזוקי לקשט את הבית בפרחים. בטרפליי לובשת את שמלת כלולותיה וכאשר יורד הליל היא, בנה וסוזוקי מביטים לעבר השביל בציפייה לבואו של פינקרטון.
תמונה שנייה עם עלות השחר בטרפליי עדיין ממתינה בעוד סוזוקי והילד נרדמו. קרני השמש מעירות את סוזוקי השולחת את גבירתה לנוח מעט. פינקרטון ושרפלס מגיעים אך מבקשים מסוזוקי הנרגשת לא להעיר את בטרפליי. היא מבחינה בעוד אשה בגן וכאשר היא לומדת כי זו קייט, אשתו האמריקנית של פינקרטון, מבינה סוזוקי כי חייה של בטרפליי אבודים, אך היא מבטיחה לבקש מבטרפליי כי תמסור את בנה לפינקרטון ואשתו. פינקרטון שר מעין אריה של חרטה ועוזב במהרה. בטרפליי מתעוררת ונכנסת בחפשה אחר בעלה, אך אינה רואה אותו. לעומת זאת, היא מבחינה בקייט ומבינה מיד את האמת מרה. בטרפליי אף מסכימה למסור את בנה לפינקרטון אם יגיע לקחתו בעצמו. היא משלחת את סוזוקי והילד מעליה, לוקחת את הסכין בו התאבד אביה וקוראת את הכתובת החרוטה עליו: "עדיף למות בכבוד מאשר לחיות ללא כבוד." כאשר היא עומדת להרוג עצמה סוזוקי מביאה לה את ילדה. באריה נוגה נפרדת בטרפליי מבנה, קושרת את עיניו ונועצת את הסכין בליבה כאשר פינקרטון ושרפלס נכנסים בריצה אל הבית.
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
תגובת גולשים (8 תגובות) | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 8. מאדאם בטרפליי
| | | | ראיתי את האופרה אתמול 21/4/08
ראיתי אותה כבר מספר פעמים,אבלאתמול הרגשתי שחוויתי משהו מיוחד !
התפאורה מדהימה, הפנטומימאים ( 3 המשרתים )כולל האמא היו מהממים הזמרת היתה שמימית .
ארוע שישמר בזכרוני להרבה הרבה זמן !!!
הוסף תגובה | | | | |
גילה , תל אביב (22/04/2008) |
| 7. מדאם באטרפליי - אנמי...הניצוח הדהים...
| | | | צפיתי באופרה ביום שישי..
צפיתי באופרה לפני כ 4 חודשים
בחול...ביום שישי 3 שעות אנמיות
חלל עצום מדאם בטרפליי לא הצליחה למלא חלל זה !
וחבל !! ולא רק היא, כל דמות על הבמה הלכה לאיבוד בתוך החלל העצום שוב חבל !!!
הוסף תגובה | | | | |
וילנסקי , בארותיים (21/04/2008) |
| 6. כמה יפה כמה עצוב
| | | | ראיתי את ההצגה ב-17 לאפריל וזו הייתה חוויה אדירה ! בימוי מיוחד מודרני אבל שומר על הקסם של המקור עם הרבה יופי של תאורה ובמה. זמרים מצוינים בעיקר אומורה בתור בטרפליי ויותם כהן בתור פינקרטון.הקהל ואני בתוכם ראינו הפקה חד פעמית. תודה לכולם.
הוסף תגובה | | | | |
| 5. מאדם בטרפליי
| | | | הגאונות של פןצי`ני הושלמה בגאונות של הבמאי ואת רענונות שניהם הביאה מאדם בטרפליי לידי ביטוי רגיש ומרגש.
זוהי אחת מההפקות המוצלחות שראיתי וזו לי ההפקה השלישית שצפיתי באופרה זו. yigalshahar1939@walla.com
הוסף תגובה | | | | |
יגאל שחר , חדרה (18/04/2008) |
| 4. מאדם בטרפליי
| | | | שירתה של מאדם בטרפליי מהממת, חוויה בלתי רגילה,
הוסף תגובה | | | | |
| 3. שירתה של מאדם בטרפליי שממית מהממת (ללא תוכן)
| 2. מאדאם בטרפליי-ביקורת-פוצ`יני-האופרה הישראלית
| | | | מדם בטרפליי-ביקורת-פוצ`יני-האופרה הישראלית
בכניסה לבנין האופרה תלוי פלקט של האופרה המוצגת "מדם בטרפליי" מאת פוצ`יני ועליו כתוב "פלסידו דומינגו:זו אחת מהפקות האופרה היפות ביותר שראיתי אי פעם".
ישנן שתי אפשרויות או שהוא לא ראה הרבה אופרות כקהל או שטעמנו קצת שונה.
אינני יכול להגיד שההפקה אינה יפה אך לי באופן אישי היה חסר הגיוון היפני המיוחד .
אוהב אני הפקות מודרניות המעתיקות את העלילה לזמן או מקום אחר אך הפעם היה חסר לי כאמור האורגינל.
ההפקה בהחלט יפה,מיוחדת, מענינת. יש בה הרבה תנועה מהקבוקי היפני אך היא נראית לי קצת מנוכרת,סטרילית.
עם כתיבת האופרה היא הוצגה במתקונת אחרת -שתי מערכות ונחלה כשלון .בהמשך נוספה מערכה שלישית אם כי היום יש המציגים אותה מחדש בשתי מערכות והקהל מקבל אותה כי בינתיים היא התפרסמה.
הבמאי הפולני מריוש טרלינסקי אומר על הפקה זו שהיא פשוטה,טהורה צרופה, מנותקת אך מסוגננת כוון שהוא רצה להפוך את הבמה למנותקת מכל מה שיכול להסיט את תשומת לב הקהל מהמוסיקה הנפלאה של פוצ`יני.
מוכן לקבל פירוש זה אך במידה מסוימת בלבד.
אין חפצים על הבמה פרט לסכין איתה בסופה של האופרה יתבצע החרקירי.
אם שותים מים לא שותים מכוס אלא רק עושים תנועה עם היד.אם מקישים בדלת שומעים נקישה ותנועת יד של נקישה אך אין דלת וההקשה באויר ועוד דברים דומים.
מה רצה הבמאי להגיד לנו בזאת.האם שכוס מים עלולה להסיט את תשומת ליבנו מהמוסיקה או אלה סתם גימיקים.
האופרה בבימויו הופכת לסטטית,איטית מאוד אך מוכרח לציין מרתקת,מענינת ושונה.
יש בתפאורה-בוריס קודליקה תמונות יפות ומרשימות.סירות השטות על הבמה,פסלים,בונזה-כהן דת היורד משמיים,מזח נהדר אך רוב הסצינות מתרחשות בקדמת הבמה על רקע מסך שחור כאשר מפעם לפעם המסך נפתח לתקופה קצרה ואז רואים את התפאורה היפה.
האופרה היא בעצם מפגש טראגי בין שתי תרבויות שאינן יכולות להפגש ולשוחח ביניהן כי הן רחוקות ושונות אחת מהשניה.
פינקרטון-סגן בצי ארה"ב הוא נציג המערב והוא משוכנע שהעולם שייך לו והוא משתמש בו לצרכי האהבה שלו מבלי להתחשב בתרבות האחרת-היפנית במקרה זה ,הנראית לו נחותה יותר שאין לה חשיבות בעיניו.
עוד בטקס הנשואין הוא מראה מה דעתו על נשואין אלו כאשר מרים כוסית בעת הטקס לחיי הנשואין אך גם לחיי האישה האמיתית שישא לאישה כשישוב לאמריקה.
השדכן-גורו מראה לפינקרטון את הבית בו יתגורר בהיותו ביפן .הבית לפי מנהג המקום מגיע עם אישה-צ`ו צ`ו סן היא בטרפליי, שהוא ישא לאישה לפי חוקי המקום ל999 שנה שאפשר לבטלן בכל עת.
היא הסתחררה ממנו ומוכנה לעשות עבורו הכל.מתנתקת מדתה,עמה,מנהגיה ומנודה ע`י קרוביה.
לאחר זמן קצר הוא עוזב אותה ונולד ילד.
הסיום עצוב .לאחר שניצלו את תמימותה היא מבינה מה עשתה ,מודה בטעותה וחוזרת למקורות שלה ולחרקירי.
זהו סיפור אהבה מרגש שסופו ידוע מראש כי לא יכול להיות קשר בין התרבויות הכל כך רחוקות.
יצירה חזקה עם המון דרמה מרגשת.
בטרפליי תמימה . רואה בפינקרטון אל וממירה את דתה אך שוכחת את הכתוב"אל תעשה לך אל אחר על פני"וזו הטעות שלה ועל טעותה היא משלמת .הדרך היחידה לצאת בכבוד היא לקחת את חייה בידיה.
באופרה אין אריות העומדות בפני עצמן פרט לאריה הגדולה והמפורסמת של בטרפליי.הכל בנוי מקשה אחת דו שיח בשירה כמעט רצוף בסצינות קאמריות בו משתתפים לא יותר משנים עד שלושה זמרים.
בהפקה זו נוסף אלמנט חדש שאינו במקור.שלוש דמויות -סמל המסורת היפנית-משהו כמו המקהלה היונית או הקבוקי היפני שאם תותר עליו שלמות האופרה לא תיפגע.מצד אחד אפשר לראות את השלושה כמשרתיה של בטרפליי בנוסף למשרתת האישית-סוזוקי ומצד שני כגורל או שומרי התרבות היפנית.
באופרה כל העומס נופל על מדם בטרפליי. היא מחזיקה את האופרה היא-האופרה -נשאנת עליה.ראיתי את בטרפליי בביצועה של לריסה טטוייב והיא החזיקה את האופרה בהחלט היטב ונכון הן במשחקה המצויין והן בשירתה היפה.
פינקרטון-יותם כהן היה החלש מבין כל הסולנים שכמעט כולם היו על טהרת הישראליות ביום שביקרתי.
הגורו-ג`וזף הו היה זריז וערמומי עם קול נעים.
סוזוקי-סבטלנה סנדלר היתה טובה מאוד.
שרפלס-הקונסול האמריקאי-ולדימיר בראון יש לו בס בריטון נאה ביותר .
השתתפה בביצוע התזמורת הסימפונית הישראלית רשל"צ בניצוחו של דניאל ענבל- ישראלי שנולד בגרמניה.הוא ניצח
בטמפרמנט מודגש, ניצוח עם תנועות ארוכות וגבוהות של הידיים כשגופו כל הזמן עולה ויורד על דוכן המנצחים ומתכופף בקצב הנגינה.
נגינת התזמורת והתאום עם הזמרים לא תמיד היו נקיים אך יש להתחשב בעובדה שראיתי את אחת ההופעות הראשונות ודבר זה איו לי ספק יתוקן בהמשך.
לראות או לא לראות:הפקה מענינת,תפאורה יפה,קולות טובים,מוסיקה כמובן נהדרת ולמרות כל זאת מעדיף את האוטנטיות היפנית.
שמור בטל
נכתב על ידי elybikoret , 9/4/2008 08:58
elybikoret@gmail.com
הוסף תגובה | | | | |
elybikoret , tel aviv (09/04/2008) |
| 1. מאדם באטרפליי-מהמם
| | | | ביצוע מרשים של כל המשתתפים.
תפאורה מושקעת ומרשימה
אופרה וביצוע-עוצרים נשימה
שמיימי
הוסף תגובה | | | | |
שפרירה , דרום (08/04/2008) |
|
|
|
|