בין העבר להווה, בין הפנים לחוץ, בין האני לאלוהים ובין הלבד לביחד,
ובעולם שבו האמיתות לכאורה ברורות - בוחרת אורית את עצמה מחדש.
המחזה מאפשר לחוות רגע מתוך זוגיותם של אהרון איש דתי, ואורית אישה דתייה,
הנמצאת בצומת דרכים לגבי זהותה הדתית. זהו רגע מתמשך, של התקרבות והתרחקות.
רגע בו הצופים נחשפים אל עולמם הפנימי רווי המתחים והסתירות שחווים שניהם
במתח היומיומי של החזקת זוגיות, עם תשוקה ורצון לחיבור אמיתי עם אלוהים.
במקביל לציר ההווה, יוצאים הצופים יחד עם אורית למסע בציר הזמן אל זכרונותיה כילדה.