|
|
|
הצגות שונות |
|
|
|
|
|
|
התסביכים המיניים של הורינו |
|
|
|
|
|
|
מאת: לוקס ברפוס תרגום: גד קינר דרמטורגיה: אינה איזנברג תפאורה ותאורה: מריאלה פיבניקה תמליל: אירינה שולמן מוזיקה: אייל לנזיני תאום אמנותי: עדי שימרוני |
משתתפים: איתי בלייברג, אבישי מינג`רסקי, גלעד אדלר, מילנה סנדלר , נדב יהודאי, ענת זאוברמן, שירה קצנלנבוגן |
הופעה ראשונה: 19 במרץ 2012
משך הופעה: כשעה וחצי ללא הפסקה
|
|
|
|
"ממבט ראשון כמו כל ילדה. רק כחוט השערה בינה לבין העולם שלנו, ובכל זאת מנותקת ממנו לנצח". כך הגדיר את דורה הרופא, ורשם לנערה תרופות פסיכיאטריות מדכאות.
עד שיום אחד, כאן, עכשיו, אמה רוצה את בתה חזרה. היא ראתה את השינויים שחלו בגופה של בתה. עכשיו היא רוצה לראות מה מסתתר מאחורי הבעתה הקפואה. והיא דורשת מרופא חדש ושאפתן להפסיק את הטיפול התרופתי. מכאן ואילך מתחיל מחול שדים. היפהפייה הנרדמת המתעוררת לחיים מסרבת להפוך לבובת ברבי, מישהי שתתאים לאידיאל של העולם הסטרילי בו "אנו משגיחים בשבע עיניים שדורה שלנו תהיה נקייה".
באדיבותו החייתית של אדון מעודן, סוכן נוסע מזדמן, מגלה דורה את מיניותה ואת עולמה הרגשי הסוער. ברעב יצרי שאינו יודע שובעה היא מסתערת על החיים, שאינם חוסכים ממנה מכה אחר מכה.
בתאווה גוברת והולכת, המביכה את סוכני החברה המתירנית להלכה, בעלי המוסר הכפול. בתמימותה וביושר המוחלט המאפיינים אותה, תולשת דורה מעליהם את מסכת הצביעות, חושפת את נקודות התרופה באופיים, במערכות היחסים שלהם, במושגיהם לגבי זוגיות וחינוך ילדים, ואת הדרכים המתוחכמות באמצעותם הם מנצלים את אטימותה ואת חושניותה שלה.
בתוך כך היא מתוודעת בהדרגה ובעקשנות לזהותה, לעצמיותה ולרצונותיה. החברה אינה יכולה ואינה מוכנה לשאת זאת, והיא מעקרת ועוקרת את דורה מתוכה.
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|