|
|
|
תיעודי |
|
|
|
|
|
Achziv, a Place for Love |
מדינת אכזיב, מקום של אהבה |
|
|
|
|
|
|
בימוי: אתי ויזלטיר ציורים ועיצוב: אמנון זלייט, איתן חריס תנועה: אידו סלע, טל שפי מוזיקה: אליוט |
|
|
|
|
הסרט מתעד את סיפורו של אלי אביבי, נשיא "מדינת אכזיב", ממלחמת העצמאות ו"בריחת" הערבים - שאת אחד מכפריהם הנטושים, א-זיבּ, אלי החליט "לנכס" לו - דרך שנות הבוהמה העליזות, שבשיאן הכריז על אכזיב כעל מדינה עצמאית, ועד ימינו, כשעל הכפר מאיימת סכנת סגירה. אביבי, אינדיבידואל שיצא כנגד הממסד, טרזן מודרני שבחר לחיות לבדו בחוף וניזון מדיג ומציד; הלוחם שהקים כפר נופש נהנתני, שערורייתי במונחים של אז; איש הטבע שרקם מערכת יחסי ציבור ענפה ואירח את כל ה"מפורסמים"; האיש הנשוי שהקיף עצמו בנשים - האיש רב הסתירות הזה הוא היום אדם חולה, בן 77אשתו, רינה, לידו. חבריו עולים אליו לרגל גם היום. פוליטיקאים, סופרים, אמנים. כולם חשים שהגיעה עת פרידה. אך אביבי בשלו: יחף, בגלבייה לבנה, מחזר, מתיידד. תנועותיו כבדות, אך מול האורחות הוא מתעורר. עם שרשרת האורחים הססגונית נמנה גם בן אחיו - שי אביבי, שחקן, בן לדור חדש שמייחל לעתיד טוב ועדכני יותר: כפר אקולוגי ירוק שיציל את המקום מידי הנדל"נים האורבים לו, ויהיה התחנה הבאה בדרכה של מדינת אכזיב, שתמשיך ללוות את ההיסטוריה של ישראל כראי וכמשל.
אתי ויזלטיר היא עורכת ומפיקה בחדשות CBS. ויזלטיר הפיקה וערכה סרטי תעודה, בין השאר את "בעיני רוחן", זוכה פרס הסרט התעודי בפסטיבל חיפה 2000.
הופק בתמיכת נגה תקשורת - ערוץ 8, קרן רבינוביץ` - פרויקט קולנוע
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|