|
|
|
הצגות שונות |
|
|
|
|
|
|
תולעים - אגדה שהייתה באמת |
|
|
|
|
|
|
מאת ובבימוי: נדב פרידמן תפאורה ותאורה: ליטל רייס תמליל: נועה בוקר מוזיקה: אורי מלר עיצוב תאורה: עמיחי אלהרר |
משתתפים: אורטל אבנעים-פרידמן, מוטי לוגסי, יפתח קמינר, יאיר רובין (קויה) |
הופעה ראשונה: ינואר 2011
|
|
|
|
ההצגה "תולעים – אגדה שהייתה באמת" מתרחשת בקיבוץ אי שם, מספרת את סיפור התפרקותו של המקום, דרך עיניהן של הדמויות המנסות לשרוד בתוכו את פירוקן האישי. ההצגה איננה עוסקת רק בקבוץ אלא בחברה הישראלית כולה. חברה המחפשת כיוון, מחפשת את ערכיה.
"תולעים" הוא אמנם סיפור ריאליסטי כואב, אך הוא גם סיפור אגדה פיוטי. על אנשים מסוימים שיכולים לדבר עם פרות, על רוחות רפאים, על החיבור בין זקנה וילדות, על אהבה שמנצחת גם את המוות, על מקום שהיה - ואיננו עוד.
אודי הוא ילד בודד ואאוטסיידר, שמגדל תולעים בקופסה. אברם הוא זקן נרגן אך גם שובב גדול, ממייסדי הקיבוץ. בין השניים מתפתחת חברות משונה, אמיצה ובלתי שגרתית, על רקע התפוררות הקיבוץ. אברם סוחף אחריו את אודי ואת ילדי הקיבוץ למאבק מלא יצרים ודמיון. ארצי, מזכיר הקיבוץ שנחוש להצעיד את המקום קדימה אל העתיד, נלחם בחירוף נפש בזקן הבלתי נלאה שמסרב להכיר ברוחות השינוי. ארצי מתמודד גם עם אימו, ממקימי הקיבוץ הנערצים, בעבר גזע עץ איתן והיום ענף כמוש, הולכת ומאבדת את זיכרונה, את עצמה, מיום ליום. ארצי מנסה להגן עליה מפני העולם שבחוץ, מפני הסופות המתחוללות מחוץ לחלונה. שריפות מסתוריות שפורצות בשדות, שכונה קהילתית שמאיימת להחריב את שדותיו של אברם, עצים שנעקרים, ובתוך כל זה מסתובבת אשתו המתה של אברם, שגם היא מנסה להשפיע על האירועים בדרכה.
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|