|
|
|
דרמה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
משחק: יואל רוזנקיאר, מיכה רוזנקיאר, יונה רוזנקיאר, קלאודיה דוליצ`י , מיקי מרמור, דניאל סבג, שמואל אדלמן |
הופעה ראשונה: 2018 ארץ מקור: ישראל
משך הופעה: שעה ו-32 דקות
|
|
|
|
דרמה קומית מטלטלת, אשר זכתה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע ירושלים.
כשיואב התל-אביבי חוזר לבית ילדותו בקיבוץ הצפוני להלוויית אביו, הוא מגלה שלאב הייתה בקשה אחרונה ומוזרה במיוחד שקשורה אליו ולשני האחים שלו, מהם ניתק קשר. בדרך למילוי הבקשה מוצא עצמו יואב נשאב בחזרה לעולם אשר ממנו ניסה לברוח כל השנים; ההוויה הקיבוצית, אמו שהגיעה לקיבוץ כמתנדבת ונשארה להקים משפחה, אחיו הצעיר אבישי, חייל בסדיר שאמור להתגייס לחזית הלבנונית ומגלה סימני חרדה מדאיגים, ואל איתי, האח הבכור והמיליטנטי הפוצח בסדרת חינוך ברוח שיטותיו האלימות של האב המנוח. כל אלה, לצד הפוסט טראומה שלו עצמו, מתרחשים על רקע מלחמת לבנון השנייה שבדיוק פורצת וגורמת לכל הקיבוץ להשתגע- למרות שהזקנים הוותיקים ביקשו לכבות את האזעקות כדי שיוכלו לישון.
בין המלחמה שבחוץ והמלחמה שבפנים, יואב נאלץ להגיב.
עברית, כתוביות בעברית
ביקורות הבמאי-שחקן יונה רוזנקיאר, איש קיבוץ יחיעם, מגולל בסרט הביכורים שלו את הסיפור המשפחתי האמיתי שלו פחות או יותר, כשאחיו והוא הם גיבוריו, על המסך ומחוצה לו. המקום המחייב הזה, הקיבוץ שמעליו מתנשא מבצר יחיעם, טעון בסיפור גבורה מתקופת מלחמת העצמאות. על זה הרכיב הבמאי את המורשת המיליטנטית שהונחלה לבנים על ידי אביהם שזה עתה נפטר, והם סובלים משריטות שונות כתוצאה מכך: מפטריוטיזם מילטנטי של האח הבכור, דרך חרדות הבן הצעיר ועד תסמונת הלם קרב של האמצעי. יש משהו לחלוטין טורד שלווה בסרט הזה. הוא צעקני במידה רבה, אפילו היסטרי לעיתים, כשקשה להבין האם זה פועל יוצא של בוסריות קולנועית או של ניסיון להציג עבודה מסוגננת, עם חוקי משחק משלה. האמצעים האמנותיים משונים ולא תמיד ברורים, הדמויות לא מספיק מפותחות, ההווי הקיבוצניקי מודגש בצורה לא טבעית ונראה כאילו האחים עוברים סדנת משחק תוך כדי הצילומים. "הצלילה" זוהי עבודת קולנוע שגם אחרי שתי צפיות עדיין סתומה ולא מפוענחת לי.
נחום מוכיח, הבמה
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|