|
|
|
הצגות שונות |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוצרים: רויטל שנקמן , רותם קינן , דני אשור מאת: דני אשור, רותם קינן בימוי: דני אשור, רותם קינן מוזיקה: אוהד בן- אבי תעתוק וניהול מוזיקלי: ניצן רפאלי תאום אמנותי: יעקב סליב תחקיר ועריכה: דורית בן- שושן |
משתתפים: חנן גולדבלט , יונתן עוזיאל , ליאור גרטי , סנדרה שונוולד , פיני טבגר , זאב שמשוני |
הופעה ראשונה: פסטיבל תיאטרון קצר 2003
|
|
|
|
ערב יום הזכרון לחללי מערכות ישראל. בחלקה הצבאית ניכרת התרגשות. החיילים המתים מתארגנים לטקס. אם שכולה עומדת על קבר בנה. גנרל עטור מדליות נואם במרץ. בזמן ההכנות לטקס מגיע לחלקה הצבאית חייל חדש אך מתברר שאין איפה "לשים" אותו, מאחר ו"הכל מלא".
סאטירה חברתית נוקבת ודרמטית המציגה השתקפות כואבת של עצמנו כעם שיותר מהכל יודע לזכור ולקבור..
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
תגובת גולשים (9 תגובות) | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 9. בנאלי
| | | | לא מצחיק במיוחד , לא עצוב במיוחד, לא מרגש במיוחד, נורא בנאלי, לפחות קיבלתי כרטיסים חינם
הוסף תגובה | | | | |
| 8.
| | | | אם יש ביקוש בקרב קהל התיאטרון למחזה חזק עם מסר ברור מרענן וחריף בתוספת משחק משובח ובימוי נפלא אז לכו ותראו את צפירה , לא תתאכזבו , תצחקו מהבטן ותתרגשו מכיס המרה
הוסף תגובה | | | | |
| 7. לרוץ לראות
| | | | שיהיו עוד כאלו לרוץ לראות משחק כביר במיוחד של הצעירים שבחבורה , השחקן שמבצע את תפקיד החייל החדש בביצוע מצמרר ומעורר השתאות . לרוץ לראות
הוסף תגובה | | | | |
| 6. הצגה לא טובה. רעיון שנמרח בלי טעם
| | | | עוד כהצגה בפסטיבל התיאטרון הקצר חשבתי שניתן היה לקצר את זה לעשר דקות. יוצרי ההצגה חשבו אחרת והאריכו את הסקצ' החביב הזה לשעה שלמה! התוצאה לא עושה איתם חסד. לא כל מערכון חביב צריך למתוח, לפעמים כוחו הוא בזה שהוא קצר. התוצאה הארוכה היא ש"צפירה" היא הצגה לא מצחיקה, מלאה ברגעים מתים ומייגעת מאד. לוותר.
הוסף תגובה | | | | |
| 5.
| | | | ההצגה מתארת את המציאות הישראלית למה שהיא הגיע עד היום למצב שעד אחד לא איכפת לו משני
זילזול בגיבורינו שווה אהבתי את ההומור השחור והצבאי
מי שלא ראה לרוץ מיייייייייייייייייייייייייייייד
הוסף תגובה | | | | |
| 4. צפירה - תרגיל בתיאטרון חובבים
| | | | ניצול קצת מביך של נושא חשוב (השכול) על חשבון כתיבה סטטית ומשחק שבלוני. זה יכול לעבור כהצגה בחוד דרמטי, בטח שלא כהצגה לקהל הרחב.
הוסף תגובה | | | | |
| 3. משקף את הטירוף במדינתו.
| | | | הצגה אשר יכולה לעזור לאנשים להתמודד עם המוות במיותר שקורה כאן במדינה.
משחק מדהים ומרגש של צוות השחקנים
הוסף תגובה | | | | |
| 2. סתמית ובעיקר בנאלית
| | | | אני ראיתי את ההצגה לא מזמן (בגרסתה הארוכה) ומאוד התאכזבתי ממנה.
האמירה, ועוד יותר מכך- הדרך שבה בחרו להעביר אותה, הייתה בנאלית, ההומור היה רדוד והדמויות לא אמינות.
ברור לי שהמסר של ההצגה חשוב אבל ההצגה לא הייתה מספיק מרגשת או בוטה בשביל להצליח להחדיר אותו, לא יצאתי ממנ הבתחושת עצב, כעס או עם איזושהי הבנה, רק בתחושת סתמיות.
סאטירה או מחאה לא הצלחתי למצוא בה, רק הרבה יומרה.
הוסף תגובה | | | | |
| 1. מרגשת עד דמעות
| | | | אני כותב כי לא נראה לי שהצגה כזאת טובה תהיה חסרת תגובה.
הייתי בהצגה בפסטיבל תיאטרון קצר ב 2003. ההצגה משלבת בחוכמה בין הומור לבין עצבות. השחקנים היו מקצועיים ומשכנעים כולם אולי מלבד חנן גולדבלט, וההצגה סוחפת ומרגשת.
היא נוגעת בתפר בין חיים ומוות במציאות שלנו בה נופלים עשרות חיילם בשנה. היא נותנת ביטוי למתים ומצממרת ברגישות שלה. כל כך הרבה אנשים מתים ואף אחד לא זוכר אותם בגלל הכמות והאדישות שנובעת כתוצה מכך.
בהצגה ראיתי את חוסר התוחלת במוות המיותר כל כך של חיילים במיוחד היום אבל כמובן זו כבר עמדה פוליטית.
ההצגה לא נוגעת בפוליטיקה אלא יותר בכאב המשפחות, בהשלמת המתים עם מותם, ברצונותיהם ובנשמתם.
הוסף תגובה | | | | |
|
|
|
|