|
|
|
 |
דרמה קומית |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| שחקנים: אדיר מילר, שני כהן, יניב ביטון, סוזנה פפיאן, ערן זרחוביץ` |
הופעה ראשונה: 2023
ארץ מקור: ישראל
|
|
|
|
"גן קופים" הוא קומדיה שנונה על סופר ישראלי (אדיר מילר) שספריו זכו להצלחה גדולה בשנות ה-60, אך תרבות הביטול באמצע שנות ה-70 הביאה לדעיכה סופנית של הקריירה הספרותית שלו.
לקראת סוף שנות ה-80 מזהה הסופר שזוהי שעת הכושר לצאת למלחמה על מקומו הראוי בקאנון הספרותי הישראלי.
האסטרטגיה בה נוקט הסופר מבריקה, איננה מוסרית בעליל ומשעשעת באבסורדיות הגמורה שלה.
אל מערבולת המזימה רבת התהפוכות של הסופר נסחפים גם אלמנה מחויכת באופן חשוד (שני כהן), קיבוצניק הנושא סוד אסור (יניב ביטון) , שחקנית צעירה ויפיפייה אך כושלת (סוזנה פפאין), מבקר ספרות חד לשון (ערן זרחוביץ'), במאי קולנוע איטלקי (עלא דקה) הנושא סוד משלו ומפיקה צעירה ואמביציוזית (שירה נאור).
המפגש הגורלי בין שלל הדמויות הססגוניות, ישנה לעד את מהלך חייו של הסופר ושל כל אחד מהדמויות האחרות.
"גן קופים" חוקר את הדרך שבה מתגבש קאנון, את נושא ההצלחה האומנותית והמסחרית, ואת השאלה – "איך אני רוצה שיזכרו אותי?"
ביקורות
עלילת "גן קופים" נפרשת כמו איזו פנטזיה מעולם אחר. כמו סיפור מלודרמתי בעל מוטיבים של טלנובלה קסומה, אבל כזו שאלמנטים ביוגרפיים שובצו בה. אביי נשר גדל ברמת גן, בסמוך לגן הקופים המתואר והמצטלם בסרטו והנוסטלגיה בעלת הטעם החמוץ במקצת לילדותו ונערותו מורגשים מאוד כאן. זה ללא ספק סרט מאוד אישי של נשר, שבאמצעותו הוא סוגר מספר מעגלים. הגיבור שלו, בגילום אדיר מילר, שהפך לשחקן מוביל בסרטיו כמעט בקביעות מאז "הסודות", מגלם סופר, בן קיבוץ במקור, אובססיבי וחסר מנוח. הוא מרגיש שלא קיבל את הכבוד המגיע לו וליצירתו, ונחוש לתקן את המעוות. ולא רק על מנת לשקם את מעמדו הספרותי, אלא גם כדי לזכות בהערכתה המחודשת של זוגתו בעבר תמר (שני כהן), שהיא אלמנה טרייה כעת. העניין הוא שלשם כך הוא בוחר בצעירה שלמדה משחק אבל לא ממש מבינה בספרות. ודווקא אותה הוא יהפוך לדוקטורנטית לספרות השוואתית מקולורדו בשם גל שנער, המגיעה ארצה כדי לכתוב עבודה אקדמית על ספריו ובכך להחזיר עטרה ליושנה. ראשית היא נשלחת לתמר, האקסית המיתולוגית, הפגיעה כעת, שמכירה כל כך טוב את קריב. לאחר שמרגו/ גל ברנע צולחת את המהמורה הזו, קריב יכול לדאוג לכך שתיפגש עם אושיות ספרות מהמובילות בארץ לשם התחקיר שלה עליו, לכאורה. בהן, מבקר הספרות המחמיר, הציני והקוטל אוריה חרמון (ערן זרחוביץ'). מכאן הסיפור מתגלגל להיכרותה את במאי הטלוויזיה הישראלי שחי באיטליה אמיר חדד (עלא דקה), והעלילה זוכה בעוד ועוד טוויסטים, חלקם מפתיעים מאוד, השומרים על אופייה, המורכב בעיקר מסודות ושקרים. טלנובלה כבר אמרתי?
אבי נשר הוא מספר סיפורים מעולה. בכך אין ספק. במסכת הארוכה של הסרטים שיצר כבמאי-תסריטאי מאז שנות ה-70 הוא הוכיח זאת שוב ושוב. גם במקרה של "גן קופים" מדובר קודם כל בסיפור פנטסטי, ולא רק בגלל שהוא עוסק בעולם הספרות, ה"בוגדני" כפי שנשר מציג אותו כאן. יכול להיות שמדובר באלגוריה על הקריירה שלו עצמו. מצד אחד, הוא הבמאי הכי מסחרי ומצליח בארץ. גם אם רוב רובם של מבקרי הקולנוע גומרים עליו את ההלל הממסד של האקדמיה לקולנוע לא מעניק לו את אותה הכרה גורפת שיש לו בציבור. האם זו ביקורת מתריסה כנגדו? אני יכול גם לחשוב על כמה מבקרי קולנוע שעומדים מאחורי הדמות הקריקטוריסטית המוחצנת והמוקצנת של אורי חרמון.
כמיטב המסורת נשר בחר גם הפעם לתפקיד הנשי הראשי בשחקנית לא מפורסמת, סוזנה פפיאן, אם כי מאוד מוכשרת ובעלת רקורד לא מבוטל בתיאטרון ("החאן", אנסמבל ציפורלה), בטלוויזיה ("כיפת ברזל", "בלקספייס") ואף בקולנוע ("מעבר להרים ולגבעות", "לב שקט מאוד"). באחרונה היא פרצה בגדול, בזכות "גן קופים" והסדרה "סובייצקה". וזה אולי גם חלק מהפאזל שהרכיב נשר, שבו יש קו ישיר בין אמן שמחפש לזכות בהכרה המגיעה לו ובין המציאות, שלעיתים טופחת על פניו ולעיתים משחקת לטובתו. בהקשר של הסרט, חלק מהמלודרמה שנעה בין ריאליזם לבדיון ספרותי, או קולנועי, ראיתי בתחפושת של מרגו לגל שנער. למרות הביגוד המהודר והמהוגן, והמשקפיים התואמות, עדיין יש אלמנט של חוסר התאמה וחוסר אמינות לדמותה של הדוקטורנטית. אבל גם זה חלק מהאניגמה שהרכיב כאן נשר ולאחר מכן מקלף ממנה בווירטואוזיות את כל השכבות והרובדים כדי להגיע לחקר האמת, באמנות ובעיקר בחיים. (נחום מוכיח, אתר הבמה)
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|