|
|
|
דרמה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוצרים: אמה סקוט, ג´ון מקדונל, מרטין מאהון , פול פריני , פי. ג´יי. דילון בימוי: אלן גילסנן |
משתתפים: שון קמפיון , ליאם אומואנלאי , ג´ורג´ ג´אקוס , קארל גירי , אמה בירת´יסטל |
הופעה ראשונה: 2004 ארץ מקור: אירלנד
משך הופעה: 94 דקות
|
|
|
|
צעירה אירית יוצאת למצוא את אחיה, מאמין אדוק המתבודד במנזר באלג´יריה. עקבותיו נעלמו לאחר שקנאים מוסלמים חטפו את יושבי המנזר. מנקודת מוצא זו אנו יוצאים למסע ייחודי שלא בהכרח חופף את הקו של סרטי המסע הסטנדרטים. אין כאן נופים מהממים או פתרונות מרגיעים וככל שהמסע מתקדם, כך שוקעים הגיבורים עמוק יותר בתוך טריטוריות מאיימות...
"זה טריפ. סרט מסע אפל, מסע אירי בצפון אפריקה. זה סרט מוזר. אני בכלל לא יודע אם הוא מתאים לאיזה קטגוריה מסוימת". כך מגדיר אלן גילסנן את סירטו וכמו שאפשר להבין, לא מדובר במשהו שאמנות הקולנוע נוהגת להפגיש אותנו עימו לעתים תדירות. העלילה עוסקת בהתנגשות הציבליזציות ובמשיכה המערבית-אירופאית אל קסם הטריטוריות "הפראיות"; לא נושא חדש במיוחד בספרות ובקולנוע (מ´טרזן´ ועד ´שמיים מגינים מעל´).
´טימבוקטו´, שהשראתו נובעת גם מאירועים חדשותיים, נדרש לנושא בגישה צעירה ועכשווית. זה לא שרק מפלס האלימות עולה. גם עבודת המצלמה תזזיתית, קצב העריכה רצחני והפסקול משלב מקצבים אפריקאים עם נגיעות אירופאיות. כל אלה יחדיו מושקעים בהעצמת המתח והאווירה. כמובן שמסע קיצוני כזה איננו נשאר רק על פני השטח. זהו גם מסע פנימי המוביל את גיבוריו לעבר התמודדות עם זהותם, שאיפותיהם וחייהם. "בלב ´טימבוקטו´ עומדת התפיסה הלא פשוטה: אדם מוצא את עצמו רק ע"י שלילה עצמית... ככל שאתה מוותר יותר כך אתה מוצא יותר, ככל שרכושך מועט, כך אתה מתקרב יותר למה שחשוב, אתה מתקרב לגבולות הקשיחים של האדם, למקום בו האדם מסתיים ואלוהים מתחיל" (פול פריני, התסריטאי).
פסטיבלים: ברלין
אנגלית ללא תרגום.
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|