"עברייה" – הוא מופע שירה מדוברת (ספוקן וורד) בליווי פס קול מקורי, וקטעי וידאוארט דוקומנטרים, המבוסס על ספר השירה של סיגלית בנאי, בביצועה. בנאי משחקת בזהויות, עוברת בין עברית לערבית, עיר לבנה ועיר שחורה, ומשייטת בין שני עברי הקו הירוק. לרגעים היא עוטה ש"ס שיק, ומטשטשת את הגבולות בין "דתי" ל"חילוני" בחיפוש אחר עבריות שגלתה מבית הכנסת, ומשתוקקת לבית. למולדת בשפה.
היא משרטטת פסיפס קולנועי של אנשי תפר כמו יהונדב מאתר הקרווילות ניצן שאביו עוקר את השתיל שנטע בט"ו בשבט, חנה סודרי מבני ברק, שמתפללת לשידוך ובולעת רמש מעופף ביום הכיפורים, ורוזה בלולו שקוראת תהילים ברכבת הקלה, וחשה את טעם השירה על בשרה.
בנאי נשארת בין העולמות, ומתוודה: "בעיר הלבנה אני שחורה, בעיר השחורה אני לבנה". השבר הסורי אפריקאי שחוצה את ליבה, חושף: "שכבות שכבות של געגוע / לתוכן ארוגה לשוני / עברייה / אני מבקשת / תשובה נכונה".
סיגלית בנאי היא משוררת ובימאית סרטים, המלמדת קולנוע באוניברסיטת ת"א ובמכללת ספיר.
יוצרת פרויקטים של תיאטרון דוקומנטרי "נשים מבשלות סיפור" בשדרות וירוחם, ו"סטריט פואטרי" בדימונה.
ספר שיריה זכה בתמיכה של מפעל הפיס לשנת 2015. "עברייה" הוא המשך של מסע הזהות הפואטי שהתחיל בספר ובמופע "שכונת התקווה, קהיר" (2013), שהוצג בתיאטרון יפו ובפסטיבלים שונים. המופע מבויים על ידי חנה ואזנה גרונולד ("פרחה שם יפה", "פאפעג'ינה"), והושק ביוני 2016 בפסטיבל "ליבי במזרח" בסינמטק תל אביב וב"פסטיבל דרום" בשדרות.
"עברייה" רוצה להשמיע את קולה במקומות שונים: מירוחם, דרך מודיעין, תקוע, תל אביב נווה שלום ודימונה. לשקף ברגישות שאלות העוסקות בזהות, ולנסות, בעזרת הקולות, התמונות והמילים, ליצור גשרים ולגעת בקהלים מגוונים.