|
|
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הצגות שונות |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עוסקת בהתמודדות של נשים מאמינות עם משברי החיים. ההצגה, מאת איריס שביט ובבימויה, היא פרי תחקיר שנעשה מול נשים מבוגרות דתיות. השחקניות בהצגה הנן בחורות דתיות-לאומיות, בוגרות לימודי התיאטרון במכללת "אמונה" לאמנות, עיצוב גרפי ותיאטרון. בהצגה, חמש נשים קשישות נקלעות למסעדה ירושלמית בלילה סוער ומושלג. מול השלג היורד ללא הרף, והאוכל המוגש, נזכרות הנשים בסיפורי העבר, סיפורים של קור, רעב, חרדה ומצוקה, סיפורים של אמונה עמוקה וגבורה עילאית, של אהבה, חמלה ופיוס. ממקומן היום, מביטות הנשים הסועדות במבט אמיץ, מחויך ואף מלא הומור, על עברן. המחזה, שיזמה רבקה מנוביץ מייסדת מגמת התיאטרון, מבוסס על תחקירים וראיונות שערכו השחקניות עם נשים מאמינות, שעמדו במשברים גדולים בחייהן: התמודדויות שנאלצו לעבור למשל, בתקופת השואה, ומול חברות אנטישמיות, כמו באירופה שלאחר המלחמה, ובארצות מוסלמיות. החיפוש כלל גם תחקיר מוסיקלי, וההצגה רצופה בשירים נדירים בביצוע חי. שם ההצגה לקוח מתוך שיר ערש ביידיש, מאת אברהם גולדפאדן, שעל אחד הביצועים שלו אמונה חווה אלברשטיין. ההצגה תוצג בחלל חדש על גג מכללת "אמונה", שם עוצבה התפאורה בסגנון סוריאליסטי.
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
תגובת גולשים (7 תגובות) | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 7. תודה רבה
| | | | אני רוצה רק לומר תודה רבה על כל התגובות החמות ושתדעו שזאת באמת הייתה עבודה לא קלה לאף אחת מאיתנו ושמגיע לכל הבנות ולמכללה ישר כוח עצום שהרי בזכותם הגענו למה שהגענו ולא רק זה אלא שהההצגה תעלה שוב בעוד שבועיים שזה דבר שמתרחש לראשונה במסגרת הזאת..
אז תודה רבה לכולכם ותודה לךה` שנתן לנו את הכוח להמשיך למרות כל השמחות/חתונות/ לידות שיש בקרב הבנות
חזקו ואמצו
הוסף תגובה | | | | |
ליאור , ירושלים (14/03/2009) |
| 6. ביקורת
| | | | אני לא ציפיתי ליהנות בהצגה הזו. כלומר, הצגה על השואה. יהיה כבד, מדכא, ובסוף יהיה ניצול אחד שיאמר איזה משפט פתאטי בסגנון "אבל הקב"ה עדיין אוהב את עמו, וזה מה שחשוב!" אקזונט, קלוז סין.
טעיתי.
ההצגה בנויה יותר כמו ספר של הנרי גיימס, מאשר כמו "הרשימה של שינדלר". המתח אינו בהתרחשיות, אלא בדמויות. איך הן מתמודדות, מה הן זוכרות; הצופה רואה כיצד הדמויות גדלו והשתנו מאז, ורואה את השלכות העבר על ההווה, ולפעמים גם להפך: איך ההווה משפיע על תפיסת העבר. הדרמה היא כולה בנשים, ולא בשואה או בגלות או בצוררים. אפילו לא רואים צוררים על הבמה, כי המחזה טורח להדגיש נקודה חשובה מאוד: האמונה של נשות היהדות אינה תלויה בשום גורם חיצוני, אף לא אחד. היא באה מבפנים, מהעצמיות של כל אישה ואישה, ולא כתגובה לאיום חוצני או כדרך התמודדות. הן לא מתמודדות, הן חיות כדרכן באמונה, לעיתים אמונה שאין לה שם אך קיימת בכל זאת.
הבימוי והמשחק, כמו הכתיבה, היו ברמה הגבוהה והנאה ביותר. המשחק היה נקי ואמוציונלי. הבימוי נתן את האווירה שהתפאורה לא יכלה ליצור. למען הימנעות מספוילרים (לא שהמחזה בנוי לצפייה חד פעמית: גם בצפייה השלישית או הרביעית אני מאמינה שעדיין ניתן לדלות מידע חדש מהמשחק ומהטקסט) אמנע גם מפרטים יותר ספציפיים, אבל המסקנה שלי ברורה: עוד כשמחאתי כפיים בסוף ההצגה יצרתי ברוחי רשימה של כל הנשים שאמליץ להן לראות את ההצגה. לא רק הכרחי, אפילו כדאי. ואני אפילו צינית יותר ממה שאני מפלספת.
**********
בעז"ה, ההצגה "שקדים וצימוקים" בשבוע של כו` אדר. להזמין כרטיסים:0524239537 (דנה)
**********
הוסף תגובה | | | | |
רבקה , ירשלים (10/03/2009) |
| 5. יאני התותחית!!! איזה משחק מעולה!!!
| | | | אין אין עליה,
מתה עליה,
היא הגדולה מכולן!
הוסף תגובה | | | | |
רולורינה הקטנה , (15/02/2009) |
| 4. מעיין בורנשטיין המלכה! (ללא תוכן)
אוהבים אותך , הסינים :) (14/02/2009) |
| 3. הצגה נדירה!!!
| | | | הצגה מיוחדת במינה! חשובה! מרגשת! ערכית! מעניינת!
פשוט חובה לראות!!!!!!!!!
הוסף תגובה | | | | |
סטודנטית לתיאטרון , (13/02/2009) |
| 2. ראיתי וזאת דעתי:
| | | | אולי זה יום הבחירות שתמיד מעורר איזו תחושת חגיגיות או כובד ראש, אולי זה הסערה בחוץ שתאמה את מראה השלג שעל הבמה, ואולי זאת אני, קצת אבודה. אבל אולי גם לא: אולי ההצגה הזאת באמת טובה. כי אני בכיתי וצחקתי. לא היה רגע אחד משעמם, סצנה אחת על סף סיום ומדלת מיסתורית שנפתחת כבר נכנסות הדמויות של הסצנה הבאה. כן, לפעמים אפשר לשמוע את הקלישאות, אבל השחקניות מביעות אותן בטבעיות כ"כ גדולה, שהן נשמעות אמיתיות. הדמויות אמינות. לרוב שכחתי ששחקניות צעירות לפני. המבטאים אמינים וגם שפת הגוף. התאורה יוצרת עומק לחלל הבנוי ולתפאורה המיוחדת והאסטטית. ויחד עם הכל- יצאתי משם עם משהו. כבר מזמן לא הרגשתי שיש לנו כח. לעם היהודי. במיוחד היום עם החולשה הפטתית של "המנהיגים".. איזה כיף להיזכר שיש גבורה יהודית אמיתי, שנמדדת במעשים שקטים אבל חזקים. דברים שאין להם רייטינג, אבל הם מהחיים. לכו ותראו.
הוסף תגובה | | | | |
מעין , ירושלים (10/02/2009) |
| 1. הצגה מדהימה!!!
ליאורה , ירושלים (08/02/2009) |
|
|
|
|