טרגדיה משפחתית בזמן מלחמה. הצבא נאסף ליד הים, מוכן לצאת למלחמה כדי להחזיר מלכה שנחטפה לארץ אויב. אבל הרוחות דוממות והספינות לא יכולות להפליג. החיילים יושבים ומחכים. שמועה שעוברת במחנה אומרת שהרוחות ישובו לנשוב והצבא יוכל לצאת לקרב רק אם המפקד יקריב את בתו הקטנה, איפיגניה. 
בקרוב יביאו את הילדה אל המחנה. כולם יודעים שברגע שיהרגו אותה, הניצחון מובטח.
ברצף של התלבטויות וייסורים, בין האישי לפוליטי, בין המשפחתי ללאומי, נדמה כי השאלה היא מוסרית: "האם נכון להקריב את הבת למען המולדת?" או אולי נחשפת כאן אמת אחרת?

ההצגה איפיגניה באוליס מספרת את הטרגדיה האנושית של "אין ברירה", שבה האדם מוצא עצמו לכוד בנרטיב מוכתב מראש ואין באפשרותו להמציא לעצמו סיפור חדש.