 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
גשר |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
בימוי: אלכסנדר מרין
עיצוב: אלכסיי סרבריקוב
תלבושות: סבטלנה טגין
כוריאוגרפיה: מריה סרבריקובה |
| משתתפים: קסניה רפופורט, אלכסיי סרבריקוב |
משך הופעה: שעה ו-40 דקות
|
|
|
|
סיפור על אהבה ופצצת אטום
קסניה רפופורט ואלכסיי סרבריקוב נפגשו לא פעם על סט הצילומים, אך הפעם, לראשונה, הם עולים יחד על במה אחת בהצגה על אהבה גדולה ופצצת אטום. בשנת 1935, המכון בפרינסטון מזמין מהגר רוסי, סרגיי קוננקוב, לפסל את דיוקנו של אלברט איינשטיין. רעייתו של הפסל, מרגריטה, פוגשת את הפיזיקאי המפורסם והופכת לאהובתו היחידה. שני האנשים יוצאי הדופן מוצאים את עצמם יחד בסיטואציה לא פשוטה בעידן היסטורי מסובך.
במחזה החדש מאת המחזאי הסובייטי והרוסי אלכסנדר גלמן, "אלמר", אנו נמצאים בביתו של איינשטיין, בלילה שבו מגיעה אליו מרגריטה. זה אוגוסט 1945, וארה"ב בדיוק הטילה פצצות אטום על הירושימה ונגסאקי. איינשטיין, שברח לאמריקה מהנאצים ומהמלחמה המתקרבת, מודאג מאוד מכל מה שקורה ומאשים את עצמו בכך שהיה מעורב ביצירת הנשק הגרעיני. מרגריטה מודיעה לו שבעוד שבוע, לאחר שנים רבות של החיים באמריקה, היא ובעלה חוזרים לברית המועצות. לָנֶצַח. איינשטיין מנסה לשכנע אותה להישאר, אך לשווא – הפרידה היא בלתי נמנעת. מרגריטה תחזור לברית המועצות, ואיינשטיין ימשיך לכתוב לה מכתבים מרגשים.
ההצגה ברוסית עם כתוביות בעברית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|