 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
מופעים |
|
|
|
|
| |
|
חזרות על חלקים ממני - ענת דניאלי |
|
|
|
|
|
|
העבודה נולדה מתוך עניין לחקור את האופן בו נרקמת אמפתיה. המוטיבציה הראשונית הייתה ליצור "מגרש אימונים" להזדהות ואמפתיה עם אחר כלשהוא, בתוך יצירה אמנותית. תחילה התקיימו החזרות בסטודיו למחול, אך המחקר הרגיש חסר מרכיב חיוני: איך ניתן לחקור כיצד מתרחש תהליך אמפתי ללא צופים? הפרויקט עבר לחלל ציבורי, למוזיאון.
המעבר חושף את תהליך היצירה לצופים; לאלו שהגיעו במיוחד לחזרה, ולמבקרים מזדמנים, ובוחן כיצד התנהלות זו משפיעה על היצירה. הצופים מוזמנים להגיב על המתרחש, על ידי כתיבה, או שיחה עם היוצרות. המטרה היא לאפשר לתהליך אמפתי לצמוח: החל ממבט שדרכו מתחיל הקשר בינינו לבין האחר, ובמקרה זה האחר הוא יצירת האמנות, ועד לתהליך של שיחה, הבנה והזדהות.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|