ערב משותף לכוריאוגרפית שרונה פלורסהיים ולצ'לנית והמלחינה ראלי מרגלית ובו יעלו השתיים את היצירות: "תרגילים בחיבור" וקטעים מתוך היצירה "רכילות ורשע".
ראלי ושרונה חוקרות כל אחת ביצירתה, ובמפגש בניהן, מבנים מורכבים של אלתור וקומפוזיציה בזמן אמת. כחלק מהמפגש החד פעמי בניהן, ראלי תשתלב במוזיקה החיה ביצירתה של שרונה ושרונה תצטרף ליצירה הרב תחומית של ראלי. 
 

"תרגילים בחיבור" מאת שרונה פלורסהיים
היצירה "תרגילים בחיבור" בוחנת פרקטיקות שונות של יצירת קשר המתהווה בזמן אמת ואת המושג טקס בתוך הקשר של פעולה בימתית. הגוף הוא המקום אשר בו מתרחש הטקס ודרכו הוא מקבל ממשות ונוכחות. באמצעות תרגול של פעולה פיזית קונקרטית ומוגדרת נוצר מרחב לתפילה של הגוף.
במהלך שמונה תרגולים שונים הרקדניות נעות במרחב הפיזי והתודעתי המתקיים בין פעולה אקטיבית של הגוף ובין יצירת חלל פנוי, אשר בו מתרחשת היפעלות של הגוף. מרחב חוויה הנע בין היותן רוקדות את הריקוד להיותן נרקדות על ידו.

כוריאוגרפיה: שרונה פלורסהיים // רקדניות ושותפות ליצירה: קרן בן אלטבט, תמר נבו // עיצוב סאונד ונגינה חיה: אלדר ברוך // עיצוב תלבושות: מיכל קפלוטו ורוזלינד נוקטור
היצירה נוצרה בתמיכת פסטיבל בין שמים לארץ.


"רכילות ורשע" מאת ראלי מרגלית
בערב המשותף יוצגו שני קטעים מתוך הפרויקט הרב תחומי "רכילות ורשע": " לופ שגרה וסדק" והקטע "יגאל לא סולח לי שאני לא בת 17"
הרכילות אופפת ומרתקת אותי משחר חיי. עוד כילדה קטנה עקבתי אחרי המרכלים ואהבתי לראות  איך הם בוראים ומחריבים אנשים ועולמות במילותיהם ואחר כך חוזרים לענייניהם כאילו כלום. גם כאדם בוגר אני ערה לכך שברכילות, למרות ובחסות הטריוויאליות שלה, יש עוצמות גדולות מאד, יש בה בריחה מאחריות ויש חשיפה עצומה ולא מודעת של נפשו של הדובר. כלומר ברכילות יש מתח אדיר בין טקסט לסב טקסט. היות והפרויקט עוסק גם ברשע, ניסיתי לבודד בו ביטויים של חוסר חמלה ("כל אחד אוכל את הדייסה שהוא מבשל"), מילים, אינטונציות ומחוות גוף ולהביא את זה לבמה מתוזמר, מומחז ונרקד.

משתתפים: יעל עודד- שחקנית// מתן צ'פניצקי –סקסופון // ראלי מרגלית- צ'לו // שרונה פלורסהיים- רקדנית מאלתרת.
מוסיקה וטקסט:ראלי מרגלית
פנטזיה מס' 3- אורלנדו די לאסו.
לחן לשיר 'ערב בא'- אריה לבנון.