|
|
|
מופעים |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רקדנים: נעה שביט, תמר בורר כוריאוגרפיה: תמר בורר צילום וידאו: אילנה צברי, נעה רימר, תמר בורר פסנתר והנחייה: אלון לדר תאום אמנותי: נדב ברנע |
|
|
|
|
מונח "מטמורפוזה", שינוי צורה – קיים בשפה ובתרבות במגוון משמעויות: במיתולוגיה ובפולקלור הוא מתאר יכולת של ישות לשנות את צורתה. בגיאולוגיה "מטמורפוזה" מתייחסת לשינויי צורה וכימיה בסלעים קיימים. בספרות – שינוי שדמות עוברת, וכן את ההשפעה ספרותית של סיפור על הקורא, שמסיים את הקריאה כאדם אחר מכפי שהיה לפניה. המושג Metta קיים גם בשפה ההודית Pali, בה משמעותו היא חסד, נתינה מאהבה וסימפטיה – כאשר הוא מהווה אחד מארבעת היסודות של היוגה בפילוסופיה ההודית. וכמובן – מתה.
העבודה מורכבת מארבעה פרקים השואבים השראה מטקסטים ספרותיים שונים: אשת לוט (בהשראת השיר אשת לוט מאת ויסלבה שימבורסקה) – המצבה על-זמנית לכל אהוביה וחבריה המתים בעיר סדום, מהדוכת (בהשראת הספר נשים ללא גברים מאת הסופרת האירנית שהרנוש פרסיפור), אמרפל (בהשראת השיר הגנוז מאת שרון אס), ו-METTA (בהשראת ספרו של ר. טאגור – חיי בינה).
את העבודה מלווים חפצים ותלבושות שנאספו בארץ ובעולם לאורך עשרות שנות יצירה של תמר בורר, אשר עוברים גם הם מטרמורפוזה וזוכים לגלם תפקיד חדש להם. בין התלבושות: שמלה מהדואט "יחפים" עם יוסף סוויד מ-2004, סלסלה קלועה בת כמאה שנים מהעיר העתיקה בירושלים, פעמון להרגעת תינוקות מרקדני בוטו מיפן ועוד. הפסקול המרובד שיצרה תמר בורר בעריכת אלון לדר, מכיל קטעי מוסיקה אקספירמנטלית, בהם שזורים קטעי קריינות ושירה מתוך הטקסטים הספרותיים שמלווים את היצירה.
ארבעת הפרקים נאספים עם החפצים השונים לריקוד אחד, בו כל הדמויות, האירועים, והניואנסים הדקים מופיעים ונעלמים כמו מתוך תיבת פנדורה.
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|