|
|
|
 |
קולנוע צרפתי |
 |
|
|
|
| |
| Earth and Ashes |
אדמה ואפר |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: דימיטרי דה קלרק , קמבוזיה פרטובי, אטיק רחימי , אריק גישאר , אורסולה לזיאק , חאלד ארמן, פרנצ'סקו רוסו
בימוי: אטיק רחימי |
| משתתפים: עבדול גאני , ג'אוון מארד חומאיון , וולי טאלוש , גילדה שאוורדי , חאדר ערפי |
הופעה ראשונה: צרפת/אפגניסטאן 2004
משך הופעה: 102 דקות
|
|
|
|
גשר שומם, פלג נהר חרב בנוף צחיח, כביש מאובק ונטוש, שוחה לצד הכביש. דסטאגואיר, אדם מבוגר ועייף, ונכדו בן ה-5, יאסין, עושים את דרכם למכרה הפחם, שם עובד מוראד, בנו של דסטאגואיר. הם נוסעים בטרמפים והולכים, והם לא ממהרים להגיע ליעדם. בהדרגה מתברר שדסטאגואיר נושא בשורות מרות. הכפר שלהם, אבקול, הופצץ וכל המשפחה, אשתו של מוראד, אמו, אחותו והאחיין שלו, נהרגו. ובנוסף, יאסין הקטן התחרש בזמן ההפצצה ולא מצליח להבין מה קרה לו. הוא חושב שכל האנשים סביבו אבדו את קולם. דסטאגואיר חושש שהחדשות הנוראות יהרגו את בנו.
"אדמה ואפר" צולם באזור מדברי מצפון לקאבול, בירת אפגניסטאן, ומשלב סיפור אינטימי, מאופק ומדוד בצילום מרהיב ורחב יריעה. סיפורה של משפחה אחת, שמחבר אובדן נורא עם אנושיות רחומה, מקפל בתוכו את כל המורכבות של החיים במדינה השסועה: האנשים הללו חיים חיים פשוטים לכאורה, נצר לתרבות עתיקה ומורכבת, אבל המודרניות הוולגרית ומכונת המלחמה המערבית חודרות שוב ושוב לסיפור. את הניצנים של התקווה מגלם בעל החושה, שמחזק את דסטאגואיר בספל תה, מפנק את יאסין בממתק, ומנחם אותם במילים שקטות וחכמות.
אטיק רחימי נולד בקאבול בשנת 1962. בשנת 1984 נמלט לפקיסטאן וקיבל מקלט מדיני בצרפת. הוא למד קולנוע בסורבון ואחרי סיום לימודיו ביים פרסומות וסרטי תעודה עבור הטלוויזיה הצרפתית. "אדמה ואפר", סרטו הארוך הראשון, מבוסס על רומן בשם זה שכתב רחימי. הסרט הוקרן בפסטיבלים המובילים בעולם וזכה בפרס ''מבט מקורי'' בפסטיבל קאן 2004.
פרסית, תרגום לעברית ואנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|