|
|
|
 |
תיעודי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
בימוי הפקה וצילום: ענת אבן
עריכה: אורון אדר
תנועה: ענת אבן ואורון אדר
מוזיקה: DJ E |
|
|
|
|
"אחרי הסוף", סרטה הדוקומנטרי של הבמאית ענת אבן (ציון לשבח בתחרות וולג`ין, פסטיבל ירושלים 2009), הוא יומן קולנועי מרגש, המתעד תהליכי הרס ובנייה במקביל לטרגדיה אישית הפוקדת אותה. זו קינה על התרוקנות משפחתית ופנימית, במקביל למחיקת הנוף בשכונת מגוריה- נווה צדק. הסיפור מתחיל עם מותו הפתאומי של אודי, אחיה של ענת, שגר איתה באותו בית דירות, ועם לכתו הותיר אחריו חלל גדול.
מחלון הסטודיו שלה, ענת- אחותו צופה אל חצר הבית המשותפת, על החיים הממשיכים בלעדיו, על בני המשפחה, על משחקי הילדים, החברים המבקרים, על הסטודיו בו עבד ועל הגן שטיפח. המבט מופנה גם אל גשר שלוש העות`מאני, שנבנה בשלהי המאה ה-19 אליו מגיעים מידי יום כיתות ילדים וחיילים, קבוצות תיירים ומשפחות, לשמוע את ההיסטוריה של השכונה. וגם אל גורד השחקים - מגדל נווה צדק ההולך ונבנה בפאתי השכונה, תוך שנה יתנוסס לגובה של 40 קומות ויטיל צלו על השכונה כולה. יום אחד נגזר על החצר להימחק. היא נמכרה לקבלן. ענת ממשיכה לצלם דרך החלון את ההרס, ואת הבנייה שבאה בעקבותיו, שלב אחרי שלב, עד להיעלמותם המוחלטת של החצר והנוף.
הסרט מתעד את תהפוכות הזמן, את תהליכי הבניה, ההרס, החיים והמוות: גשר שלוש ההיסטורי, גורד השחקים ההולך ונבנה, הסיורים המודרכים המספרים את עברה המפואר של השכונה היהודית הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות יפו והחצר של אודי פושטת צורה, נחרבת ונעלמת, עד אשר קיר הבניין הנבנה עליה חוסם את המבט מהחלון החוצה.
הסרט הופק בסיוע קרן מקור לסרטי קולנוע וטלוויזיה.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|