|
|
|
 |
סוריאליסטי |
 |
|
|
|
| |
|
כל יום אלוהים נושק על שפתותינו |
|
|
|
|
|
| |
| משתתפים: דן קונדוראקה , אנה צ'ונטיה , הוראציו מלאלה , דן אשטילאן |
הופעה ראשונה: רומניה 2002
משך הופעה: 93 דקות
|
|
|
|
מי שהורג חיות נקרא קצב ומי שהורג בני אדם נקרא רוצח. דימיטרו הוא גם וגם. כבר ברכבת הביתה, אחרי שריצה 11 שנות מאסר, הוא חוזר לסורו ובעקבות משחק קלפים מחסל את אחד המהמרים. חזרה בבית הוא מגלה את אשתו וכרסה בין שיניה. לא יעבור זמן רב ואחיו, האיש שהיפרה אותה, ייפטר מתלאות עולמנו. הוא לא יהיה קורבן אחרון והקצב יגשים את חדוות ההרג ויהפוך לרוצח-סדרתי. כשרוחות מהעבר יפקדו אותו לעתים קרובות מדי, כשהכל כבר יראה לו בלתי נסבל והוא ירצה שאלוהים יביא לחייו קץ, יגלה דימיטרו כי מלכות שמים הכינה עבורו תוכנית מיוחדת...
סינישה דראג''ין, קולנוען ממוצא יוגוסלבי שהשלים לימודי קולנוע בבוקרשט, מגיש משל קודר ורב רובדי על המין האנושי. הוא מניע את הצופים על הסף ולצד ריאליזם עירום משלב בלי מורא גם רגעי קסם אגדתיים. בפסטיבל ירושלים 1999 הוצג ''אחד נגד כולם'' מאת גספאר נואה, שבבסיסו העלילתי נחה קירבה משפחתית ליצירה שבפנינו. אבל אם שם נשענו האירועים המזעזעים על נראטיב קולח וסיגנון מהוקצע, כאן הכל מחוספס, ובמתכוון - החל במיבנה התסריט שבו, על מנת להקל על המועקה, משולב גם הומור מריר, וכלה בעושר ויזואלי הנוצר באמצעות קומפוזיציות מהממות בשחור-לבן ומלאכת מצלמה דינמית (לדראג''ין עצמו יש ניסיון עשיר כצלם חדשות). ''כל יום אלוהים נושק על שפתותינו'' זכה בשליש מפרס הנמר של פסטיבל רוטרדם 2002.
רומנית, תרגום לאנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|