|
|
|
 |
קולנוע צרפתי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: סטפן קראוס, אנייס וארדה
בימוי: אנייס וארדה |
הופעה ראשונה: צרפת 2002
משך הופעה: 67 דקות
|
|
|
|
שנתיים אחרי ´המלקטים והמלקטת´ יוצאת אנייס וָארְדָה ליצור סרט המשך. על פי עדותה שלה, מעולם לא קיבלה כל כך הרבה תגובות וחוץ ממכתבים כתובים, שלחו לה הצופים גם ציורים, ספרים, עלים מיובשים, גזרי עץ, וכיו"ב. כל כך ריגש אותה הפידבק עד שהחליטה לחזור לחלק מהגיבורים הישנים, שעיקר עניינם בחיים מתמקד באיסוף.
הליקוטים הקולנועיים שבפנינו מלבבים ומעוררים לא פחות מקודמיהם וגם בהם מפגינה הבמאית הותיקה מנה גדושה של אהבת אדם והרבה יכולת קולנועית.
זה מתחיל בקולאז´ בן שלוש דקות של שוטים מהיצירה הנהדרת ההיא.
אחר כך מצטיידת וארדה למסע נוסף, מתחמשת במצלמה דיגיטלית זריזה, עולה על רכבת ופוגשת זוג אמנים שהגיב ל´מלקטים והמלקטת´ בצורה מקורית.
המפגש הבא הוא עם חסר-בית - טיפוס יוצא דופן שהופיע גם בסרט הקודם. הוא מוכר עיתוני הומלסים, אוסף אוכל בשווקים, בשעות הפנאי מלמד מהגרים צרפתית ומשוחח עם הבמאית על התגובות שקיבל. אחרי שהיא מלווה אותו רץ את מרתון פריס, שבה וארדה לאוספי תפוחי האדמה, גם הם מדברים על התגובות שקיבלו מצופי הסרט. כך נמשכים ליקוטיה החדשים והביקור אצל מכרים ישנים, עד לתמונות מההפגנה נגד לה פן שהתקיימה אחרי סיבוב הבחירות הראשון לפני שנה.
כל מי שאהב את הסרט הקודם - ומי שעדיין לא צפה, הפסטיבל דהשתא מספק לו הזדמנות - לא יעז להחמיץ את ´שנתיים אחרי´; סרט שגם בו היא מביאה למסך סקרנותה הבסיסית של וארדה והניסיון שצברה מהלך שנות יצירה ארוכות.
צרפתית, תרגום לאנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|