|
|
|
 |
קולנוע בריטי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: מדונה בפטיסט , פני וולקוק , גרהם סמית
בימוי: פני וולקוק |
| משתתפים: סנפורד סילבן , כריסטופר מולטמן , קאמל בוטרוס , איבון הווארד , טום ראנדל |
הופעה ראשונה: בריטניה 2003
משך הופעה: 120 דקות
|
|
|
|
באוקטובר 1985, בעיצומו של שיט תענוגות בים התיכון, נחטפה האקילה לאורו ע"י ארבעה פלסטינים חמושים מהפלג של אבו עבאס. הללו דרשו את שחרורם של מחבלים הכלואים בישראל ואיימו כי אם לא ימלאו אחר תביעתם, נוסעים מארה"ב יהיו הראשונים שיוצאו להורג. כמה ימים הטלטלה הספינה בים בין כוונה אמריקנית להשתלט על החוטפים בכוח לבין ניסיונות איטלקיים ומצריים להשיג את השחרור באמצעות מו"מ. לבסוף שוחררו הנוסעים בלי פעולה צבאית אבל אז התברר כי רק יום קודם לכן הוצא אחד מהם להורג: פנסיונר יהודי אמריקני, מרותק לכסא גלגלים, ושמו לאון קלינגהופר.
כמה שנים אח"כ נטל ג''ון אדמס את הפרשייה הכאובה והפך אותה לאופרה על הסיכסוך הפלסטיני-ישראלי. בראוותנות אופראית מוצגים שורשי הסיכסוך ומולם המקום שאליו הוא הולך ומידרדר. שני הצדדים בסיכסוך ראו עצמם פגועים ומכל כיוון נטען כי האופרה מצדדת ביריב.
טענו כי הפלסטינים מוצגים כרוצחים צמאי דם. טענו גם כי זוהי יצירה אנטישמית המוכנה להצדיק רצח יהודים קשישים וחפים מפשע. עם הסלמת הסיכסוך המזרח-תיכוני החליטה פני וולקוק לחדש את הפולמוס: להעביר את האופרה לקולנוע ולשזור לתוכה קטעים ארכיוניים שיחזקו את המימד הריאליסטי כמו שמאפשרת רק האמנות השביעית.
ההקרנות שהיו עד כה ל"מותו של קלינגהופר", הוכיחו כי ליצירות אמנות אין אולי כוח לשנות סיטואציות פוליטיות, אבל
לפחות הן מסוגלות לעורר דיון לוהט.
אנגלית ללא תרגום
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|