|
|
|
 |
קולנוע מקסיקני |
 |
|
|
|
| |
|
סיפורים שסיפרתי לקרוקודילים לפני השינה |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: חואן קרלוס פרייטו , איגנסיו אורטיז קרוז , פטריק מוליה , מנחם פנה , סיגפרידו בארחו
בימוי: איגנסיו אורטיז קרוז
מוזיקה: לוסיה אלברז |
| משתתפים: ארתורו ריוס , לואיסה הוארטז , אנה גרהאם , מאירה סרבולו , דגוברטו גאמה |
הופעה ראשונה: מכסיקו 2002
משך הופעה: 97 דקות
|
|
|
|
ארכאנג''ל חי בעיר והוא אומלל. הוא שבור מכך שאשתו עזבה אותו ולקחה אתה את הבן הקטן והאוטיסטי גבריאל, והוא אף פעם לא מצליח להרדם. כאשר הוא מקבל הודעה טלפונית מאחיו שמודיע לו שאביהם גוסס, הוא קופץ על ההזדמנות לשינוי ונוסע לעיירה קטנה ושכוחת-אל לראות בפעם האחרונה את האב שהוא לא ביקר כבר 20 שנה. להפתעתו, כשהוא מגיע אל כפר הולדתו, הוא מגלה שאביו ואחיו מתו מזמן. ארכאנג''ל מתחיל לחקור את שורשיו ומגלה שמשפחתו מקוללת כבר כמה דורות: בשנת 1860 אביו של סבו חמד לעצמו פיסת אדמה והרג בעבורה את אחיו. מאז הפכה כל המשפחה ל"גזע נגוע" והיא נידונה לחזור פעם אחר פעם על מעשים של מרמה, בגידה ורצח.
איגנסיו אורטיז קרוז נולד במכסיקו בשנת 1957 והחל את דרכו בלימודי רפואה. בראשית שנות ה-90 עבר ללימודי תסריטאות ובימוי, עבד כשחקן והחל כותב ומביים. את "סיפורים שסיפרתי לקרוקודילים", כמו גם את סרטו הארוך הראשון, ביים קרוז בכפר הולדתו, והוא משלב את סיפורה האישי והכאוב של משפחה באירועים מרכזיים מעברה הסוער של מכסיקו. הסרט המעניין והמיוחד נהנה מן הריאליזם הקסום והיחסים החמקמקים בין החיים למתים שסופרים וקולנוענים באמריקה הלטינית עושים כה טוב. הסרט כיכב בטקס האקדמיה של מכסיקו 2002 וגרף את הפרסים לסרט הטוב, לבימאי, תסריט, קול, מוסיקה, עריכה ושחקן. בפסטיבל קרלובי וארי 2002 זכה "סיפורים שסיפרתי לקרוקודילים" בפרס דון קישוט.
ספרדית, תרגום לאנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|