|
|
|
קולנוע אמריקאי |
|
|
|
|
|
MONA LISA SMILE |
חיוך של מונה ליזה |
|
|
|
|
|
|
משתתפים: ג´וליה רוברטס , קירסטן דאנסט , מגי גילנהאל |
הופעה ראשונה: ארה"ב 2003
משך הופעה: 117 דקות
|
|
|
|
העובדה שאת שתי קפיצות המדרגה הגדולות בקריירה שלה — האחת בתפקיד שהפך אותה לכוכבת ב"אישה יפה" והשניה הזכיה בפרס האוסקר על תפקידה ב"ארין ברוקוביץ´" — היא חייבת לעובדה כי בשני המקרים היה מדובר בגיבורה שאיננה משכילה ושנתוני גופה משחקים תפקיד מסוים במטמורפוזה העוברת עליה, מטרידה ככל הנראה את ג´וליה רוברטס. אחרת קשה להבין את הליהוק האובססיבי שלה לתפקידים המוכיחים כשרון ושכל (רופאה, עיתונאית, סטודנטית למשפטים או כוכבת קולנוע), כלומר, מתנערים מתדמית ה"וויט טראש" שעלולה לדבוק בה. במקרה שלפנינו מגדילה רוברטס לעשות. היא מגלמת את דמותה של מרצה לאמנות שעוברת למכללת הנשים וולזלי הידועה בשמרנותה, כדי "להוביל לשינוי". ואכן, באקלים השמרני של שנות החמישים בהן מתרחש הסרט, עתידה המרצה הליברלית להתקל בהתנגדות מכל שדרות הקולג´ — ההנהלה, חבר הנאמנים ואפילו הסטודנטיות שמתקשות להסתגל למסרים הפמיניסטים החדשניים. מובן שעם הזמן עתיד החופש למגר את הדיכוי. על הבסיס העלילתי הזה בונה מייק ניואל מלודרמה שנענית לנוסחאות הז´אנר ונעזרת לא רק בנוכחות הזוהרת של הגברת רוברטס אלא גם בכמה כוכבות צעירות ורעננות שמוכיחות כשרון ושאר רוח. התוצאה היא סרט אפקטיבי שמשכיל שלא לחתור תחת נוסחאות מנצחות.
אנגלית, תרגום לעברית
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|