|
|
|
 |
האופרה הישראלית 2001/2 |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: דיוויד שטרן
מאת: מוצרט
בימוי: פול-אמיל פורני |
| משתתפים: בירגיט פאנדריי - סופרן , רקלה שירן - סופרן , ג'פרי פרנסיס , אירה ברטמן , חן רייס , ג'פרי פרנסיס , דאג ג'ונס , יותם כהן , נח בריגר , קוין שורט |
הופעה ראשונה: 16 במאי 2002
|
|
|
|
סיפור העלילה מתרכז בחיפושיו של בלמונטה, האציל הספרדי, אחר אהובתו קונסטנצה ומשרתו פדרילו, שנחטפו בידי חייליו של הפחה התורכי, סלים. הפחה התורכי מתייחס לשניים בסובלנות רבה. הוא לא יכפה עצמו בכוח על קונסטנצה.
בלמונטה מצליח לארגן את הבריחה מחצר השולטן אך הנמלטים נתפסים. הפחה מפגין יחס אנושי ביותר כלפי הבורחים, סולח להם ומאפשר להם לחוזר לביתם. בעשותו זאת הוא מצהיר כי לו היה המצב הפוך, אין כל ספר כי היו מוציאים אותי להורג, אבל אני איני ברברי כמו השליטים שלכם...
האופרה מסתיימת ב"הפי אנד" ועם המסר של מתינות וסובלנות בעולם שיש בו הרבה שנאה. מסר שהוא ללא ספק אקטואלי גם בימינו
בין מזרח למערב
כאשר ג''קומו פוצ''יני כתב את האופרות האקזוטיות שלו, "מאדאם בטרפליי" ו"טורנדוט", הוא נמשך אל המזרח הרחוק, אל סין ואל יפן. מוצרט ובני דורו, נמשכו גם הם אל המזרח, אולם אל המזרח הקרוב – אל תורכיה. "החטיפה מן ההרמון" של מוצרט ו"האיטלקיה באלג''יר" מאת רוסיני הן שתיים מבין היצירות המביעות את הכמיהה אל המזרח. מוצרט, בניגוד ליוצרים אחרים שנטו להדגיש את עליונות בני אירופה המערביים על בני המזרח שהוצגו כברברים וכפרימיטיבים, מציג את בני המזרח כנאורים יותר מבני המערב. אמנם ההרמון עומד במרכז הבמה באופרה של מוצרט, אך השולטן מתואר בצורה מרתקת והרבה פחות סטריאוטיפית מאשר הדמויות האחרות.
"החטיפה מן ההרמון" נכתבה על ידי מוצרט לתיאטרון הקיסר יוזף בווינה בסנון הזינגשפיל הגרמני - סגנון המשלב קטעי שירה וקטעי דיבור כמקובל באוסטריה ובגרמניה בעת ההיא. לאחר הצגתה העיר הקיסר כי יש באופרה יותר מדי צלילים. ותשובתו של מוצרט: "יש בזה, הוד מלכות, בדיוק מספר הצלילים הדרוש, לא פחות ולא יותר".
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|