|
|
|
 |
האופרה הישראלית 2003/4 |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
מאת: פרוקופייב
מנצח: ולרי גרגייב |
| משתתפים: לאוניד ז'אחוז'אייב - טנור , מלאדה חודוליי - סופרן , יבגני ניקיטין - בריטון , מיכאיל פטרנקו , קונסטנטין פלוז'ניקוב - טנור |
הופעה ראשונה: 23 בפברואר 2004
|
|
|
|
בית האופרה קירוב, בניצוחו של מנהלו המוסיקלי, ולרי גרגייב, שב לישראל עם סולניו, חברי המקהלה והתזמורת שלו, ויציג בבית האופרה, בסיומה של שנת פרוקופייב הבינלאומית (לציון 150 שנה למותו של המלחין), את האופרה הייצרית שלו "מלאך האש", בביצועה הראשון בארץ.
סרגיי פרוקופייב החל את כתיבת האופרה "מלאך האש" בשנת 1919, כאשר הוא עצמו כותב את הליברית, המבוססת על רומן של ולרי בריוסוב.
מלאכת ההלחנה לא היתה רצופה כיוון שהמלחין היה עסוק בסיורי קונצרטים רבים. את כתיבת הגירסה לפסנתר של האופרה הוא סיים בשנת 1923. לתזמר את היצירה החל רק שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת 1926, כאשר ברונו וולטר הזמין אותה לאופרה של ברלין. באוגוסט 1927 הסתיימה מלאכת התזמור, אך כיוון שלא נותר מספיק זמן להכין את החומר התזמורתי, בוטלו ההופעות המתוכננות בברלין. פרוקופייב המשיך לערוך ולשנות את היצירה כאשר, בשנת 1930, הביעה המטרופוליטן אופרה בניו יורק עניין ביצירה. אך גם הפעם התכנון לא יצא אל הפועל.
פרוקופייב, שנפטר ב-5 במרס 1953 במוסקבה, לא זכה לשמוע את יצירתו שכן רק בשנת 1954 היא בוצעה לראשונה, בביצוע קונצרטנטי, בפריס וההפקה הראשונה של האופרה התקיימה בונציה שנה לאחר מכן, ב-1955.
סיפור המעשה:
גיבורת האופרה, רנטה, רדופה על ידי מלאך האש אשר נגלה לה לראשונה כשהיתה בת 8. מלאך זה, שביקר אותה מדי יום, אמר לה כי היא תהפוך לקדושה. בהיותה בת 17 הציעה רנטה למלאך את גופה ואת נשמתה, אך הוא נעלם בהבטיחו לה כי ישוב אליה כבן אנוש. כשפוגשת רנטה את הרוזן היינריך, היא משוכנת כי הוא המלאך החוזר אליה, למרות הכחשותיו. היינריך לוקח אותה לטירתו, אך לאחר זמן מה משליך אותה מעל פניו. האביר רופרכט, אותו פוגשת רנטה בפונדק, מתאהב בה ומצטרף אליה בחיפושיה אחר היינריך, אך לאחר שהיא מוצאת אותו היא מגלה שבעצם היא אוהבת את רופרכט, למרות רגשותיה כלפיה רופרכט, היא מחליטה להצטרף למנזר, כדי למצוא מחילה לנפשה. לאחר הגעתה למנזר מתחילות הנזירות לסבול מחזיונות של שדים ורוחות. מפיסטו ופאוסט, המגיעים למנזר עם רופרכט, משדלים את השדים להגביר את המהומה, ואלו מתנפלים את הנזירות, שבתורן מתנפלות על האינקוויזטור והכמרים שלו. כתוצאה רנטה מואשמת בכפירה ונידונה למוות.
הקירוב והאופרה הישראלית
ולרי גרגייב ובית האופרה קירוב הופיעו לראשונה במסגרת עונת האופרה הישראלית בשנת 1996, כשהעלו כאן את "חובנשצ''ינה" מאת מוסורגסקי. בשנת 1998 חזרו לישראל עם האופרה "סלומה" ובשנת 2000 העלו כאן את "פיק דאם". ולרי גרגייב ניצח גם על הפקה משותפת לאופרה הישראלית ולבית האופרה קירוב – "ליידי מקבת ממצנסק" מאת שוסטקוביץ.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|