|
|
|
הצגות ילדים |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאת ובבימוי: חנוך רעים תפאורה ותאורה: טליה אוטולנגי מוזיקה: אבנר קנר תאום אמנותי: דניה זמר |
משתתפים: עידו ויסלר, אבי כהן, שיר שנער |
|
|
|
|
"סיפור לילה" מתרחש בעולם שאינו קיים יותר: הקיבוץ השיתופי. בעולם זה היה דרקון - החושך. מאורת הדרקון - לינה משותפת. בעולם זה שאינו קיים יותר, הילדים עד גיל שנה וחצי ישנו בבית תינוקות, שם ישבה שומרת הלילה.
מגיל שנה וחצי הילדים ישנו בבית הילדים. ילד המתעורר בבית הילדים, לעיתים קרובות ניהל את שיחותיו עם השומרת באינטרקום. במקום יד מנחמת של אחד ההורים, הסתפקו הדרדקים של הלינה המשותפת בקול טרנזיסטורי של אשה עלומה. היות וכך, פעמים רבות בשעות הלילה הקטנות, אפשר היה לראות ולשמוע רגליים קטנות יחפות ממהרות בדרך אל ההורים או אל האחים ועוברות בחושך. כך מתחיל המסע של "סיפור לילה": קיבוץ, שנות השבעים, שני אחים שהתייתמו מאימם לפני שנתיים. רוני, האח הקטן, מתמודד עם חסך אם בעזרת חרב השכחה. לילה אחד, הוא מתעורר מסיוט חוזר, חלום ביעותים על תנין, ואחרי שיחת נפל עם השומרת, הוא מחליט לרוץ לבית הילדים של אורי, האח הגדול. בדרך עשרה פנסים וביניהם – תשעה חושכים.
הוא מגיע אל אחיו עם בטן מלאת חושך ומייחל לקצת עזרה ונחמה. אורי, המתמודד מצידו עם אותו דרקון יתמות, מציע לו לצאת יחדיו למסע אל תוך החושך, אל חלום הבלהות ולהתייצב מול התנין. הם מצטיידים בגלימות ובחרבות העשויות מענפים של שיח הורדים הצומח על קבר אימם. בתוך החושך הם מגיעים לחלום, מתמודדים עם התנין, עם הצל, עם זכר אימם ועם פחדיהם.
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
תגובת גולשים (3 תגובות) | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 3. סיפור לילה
| | | | ההצגה כתובה בעדינות גאונית, שפה משותפת לילדים ומבוגרים כאחד. המשחק נוגע ללב והבימוי כה אנושי, היה פשוט נהדר!
הוסף תגובה | | | | |
נרקיס כהן , תל-אביב (16/04/2009) |
| 2. סיפור לילה
| | | | הצגה מעולה - המשחק מדהים, הבימוי מפתיע, ההומור מתוק ובטוב טעם.מרגש ומרתק את כולם - גם גדולים וגם קטנים.
הוסף תגובה | | | | |
| 1. סיפור לילה
| | | | אחת ההצגות המושקעות לילדים שראינו לאחרונה, שמתייחסת לנושאים רגישים, כמו אובדן, צער ופחד בצורה עדינה ויפה, שמשאירה את התקווה לאור בקצה המנהרה. הבימוי, המשחק, ההומור המקסים ריתקו את כלנו, כולל בני 5 ו- 10, עד הסוף, שאיכשהו הגיע מהר מדי...
הוסף תגובה | | | | |
נטלי , ירושלים (20/02/2009) |
|
|
|
|