בשנות השבעים הורחבה התזמורת והייתה ל''תזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור''. כתזמורת רדיו, מרבית הקונצרטים מוקלטים ומשודרים בקול המוסיקה מאולם הבית של התזמורת – אולם הנרי קראון בתיאטרון ירושלים. מיום הווסדה היו לתזמורת שבעה מנהלים מוסיקליים: מנדי רודן, לוקאס פוס, גארי ברתיני, לורנס פוסטר, דוד שלון ולאון בוטשטיין, שמסיים בסוף עונת 2009-2010 את תקופת כהונתו כמנהלה המוסיקלי של התזמורת וזוכה לתואר מנצח בר-כבוד.
רפרטואר התזמורת מהווה שילוב רחב-יריעה בין יצירות המופת של העבר וההווה, החל מיצירות הבארוק והתקופה הקלאסית, דרך היצירות הגדולות של התקופה הרומנטית ועד ליצירות המלהיבות ביותר שנכתבו בזמננו, ביניהן יצירות המבוצעות לראשונה בישראל. התזמורת הסימפונית ירושלים הייתה הראשונה שביצעה בארץ את יצירותיהם של סופיה גוביידולינה, הנרי דוטייה, אלפרד שניטקה ואחרים. בה בעת טיפחה התזמורת מאז ומתמיד מלחינים ישראליים, הן על ידי הזמנת יצירות והן על ידי ביצוען. בעונה הנוכחית תבצע התזמורת יצירות קאמריות קצרות שהוזמנו ממלחינים ישראלים. במהלך השנים אירחה התזמורת את גדולי המוסיקאים בארץ ובעולם, ביניהם: ארתור רובינשטיין, איגור מרקביץ', אוטו קלמפרר, הנריק זרינג, אייזק שטרן, רדו לופו, יו יו מא, טביאה צימרמן ויפים ברונפמן.
ראוי לציון במיוחד ביצוע הבכורה של היצירה ''שבעת שערי ירושלים'' מאת המלחין הפולני קז'ישטוף פנדרצקי בניצוחו של לורין מאזל, אשר חוברה לרגל חגיגות ה- 3000 של ירושלים. קונצרט זה היה מפעל משותף עם תזמורת רדיו בוואריה. לאחר שהבכורה זכתה לביקורות נלהבות ביצעו שתי התזמורות את היצירה בשנית במינכן באפריל 2000, במסגרת חגיגות היובל של רדיו בוואריה. במהלך השנים קיימה התזמורת את פסטיבל הליטורגיקה, אותו ייסד גארי ברתיני. הפסטיבל התקיים בחדשי החורף וכלל רפרטואר מוסיקלי של שלוש הדתות המונותאיסטיות.
בעונה הנוכחית מציגה התזמורת הסימפונית, רשות השידור שש סדרות קונצרטים: הסדרה הקלאסית; סדרת המרתונים; ''הסדרה הליטורגית'', בשיתוף האופרה הישראלית ת''א יפו; ''סדרת דו-רה-מיקס'' לילדים ולמשפחה; וסדרה שמוקדשת למוסיקה קלה;
התזמורת מוזמנת לסיורי קונצרטים ברחבי העולם ומופיעה באולמות היוקרתיים ביותר. בעונה הקודמת ערכה התזמורת סיור עתיר תשבוחות בארה''ב, בו ביצעה תכניות של מחינים בני הפזורה האמריקאית. בחודש יוני האחרון ביצעה התזמורת את האורטוריה אליהו בקונצרט הסיום של פסטיבל באך השנתי בלייפציג וזכתה לביקורות נלהבות במאי 2001 קיימה סיור באירופה ובמסגרתו ניגנה בין השאר ב: Musikvereine בווינה, Philharmonie בקלן ואולמות הקונצרטים המרכזיים בדיסלדורף, פרנקפורט ולוצרן. ב-2003 הופיעה באולם קרנגי שבניו יורק במהלך סיור מוצלח במיוחד לספרד ולארה''ב.
התזמורת נתמכת ע''י רשות השידור, משרד החינוך התרבות והספורט ועירית ירושלים.
התזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור
ב-30 במרץ 1936 פילח את האתר קולו של המנהל הבריטי של הדואר בפלשתינה, הקולונול האדסון, בהכריזו לראשונה ''כאן ירושלים קוראת'' (“This is Jerusalem Calling”). מיד אחריו נשמע קולו של המתרגם לעברית יצחק עבאדי – ''הלו הלו, ירושלים מדברת'' ולאחריו נשא את נאומו הנציב העליון, סר ארתור ווקופ, ובכך חנך באופן רשמי את שירות השידור של פלשתינה. את ההשקה החגיגית ערכו על גבעה ברמאללה, במקום שבו הוצב המשדר. כבר מראשית ימי השידור הציבורי הייתה למוסיקה חלק נכבד בתוכן המשודר, ואף נודעה לה משנה חשיבות בימי המנדט הבריטי, מאחר שהמדיניות שהצהיר עליה הנציב העליון גרסה שיש להימנע מתוכן פוליטי לכל דבר ועניין. הצלילים המוסיקליים הראשונים שהושמעו באירוע ההשקה בקעו מן הפסנתר של אריך (אריה) זקס, שניגן את המבוא לשיר שהושר מפי חיים ויטוריו ויינברג.
בימים הראשונים נוגנו הקטעים המוסיקליים של הרדיו הצעיר בידי חבורה של מוסיקאים, רובם עולים מארצות מרכז אירופה, שהרכיבו את התזמורת הקאמרית של שירות השידור של פלשתינה. את האנסמבל ניהל כראל שלמון (שבמקור שמו היה קארל סלומון). מלבד מתן מענה לצרכים של שירות השידור, חדורים ברוח חלוצית, שמו לעצמם חברי האנסמבל למטרה לסלול את הדרך ולהכין את הקרקע לחיים מוסיקליים ברי קיימא בירושלים. לפיכך כללה תכנית הקונצרטים ב-1938 הן קונצרט שנערך בימק''א לרגל חג המולד, בניצוחו של המנצח בוגר אוקספורד קרופורד מק'נייר, הן בכורה ארצישראלית לקונצ'רטו לכינור מאת שומאן, בנגינת הכנר סשה פרנס כסולן, הן תכניות קונצרטים מיוחדות שבהן בוצעו יצירות מאת מלחינים פעילים שחיו באותם ימים בארץ ישראל. בקונצרטים שבוצעו ב-1938 נכללו ביצירות האלה סוויטות לכלי מיתר, שחוברו על ידי ורדינה שלונסקי, יוסף טל (גרואנטל) ומרדכי סתר (סטרומירסקי); וריאציות על שיר פלשתיני מאת כראל שלמון; ושיר ערש למיתרים מאת פטר גרדנביץ.
במהלך 1938 ארגנו שלמון ומקנייר מחדש את האנסמבל והקימו את התזמורת של שירות השידור של פלשתינה. עם החברים המייסדים של התזמורת נמנו סשה פרנס כנגן כינור ראשון; וולפגנג שוקן ופרנקל ככינור שני; חנוך היינריך יעקובי, שהיה תלמידו של הינדמית; ג'ני שמרצלר ואריה מירקין בוויולה; דניאל הורפמקלר בצ'לו; וילהלם פון בלייזה (לימים דה בלייז) היה נגן החליל; ושבתאי פטרושקה בכלי נשיפה ממתכת. ב-1939 החלה התזמורת בסדרת הקונצרטים השבועיים באולם ימק''א בירושלים, ושם התקיימו הקונצרטים עד 1975.
עם קום המדינה ב-1948 שונה שמה של התזמורת לתזמורת של קול ישראל (תזמורת רשות השידור). לתזמורת היה תפקיד מכריע בעיצוב ובפיתוח המפה התרבותית של המדינה הצעירה. בהמשך לרוח החלוצית שאפיינה את נגני ההרכב המצומצם בימיה הראשונים של התזמורת, הושם דגש מרכזי על ההזמנה ועל הביצוע של יצירות מודרניות, הן של מלחינים ישראלים הן של מלחינים מחו''ל, וכן שולבו סולנים ומנצחים מקומיים לצד אמנים אורחים ידועי שם.
מבין המנצחים שניצחו במרוצת השנים על התזמורת בלטו מיכאל טאובה, גאורג זינגר, אוטו קלמפרר, היינץ פרוידנטל, יורי אהרונוביץ', שלום רונלי-ריקליס, מנדי רודן, איגור מרקביץ', לורנס פוסטר, יואב טלמי, סרג'יו קומיסיונה, לוקאס פוס, גארי ברתיני ודויד שלון. עם היצירות שביצעה התזמורת בביצוע בכורה בירושלים ניתן למנות את דויד (מיו, 1954), אברהם ויצחק (סטרווינסקי, 1964), אקסטהורטטיו (דלפיקולה, 1971) ויצירות של סופיה גוביידולינה, אנרי דיטייה, אלפרד שניטקה ואחרים. במרוצת השנים, נטלה התזמורת הסימפונית ירושלים חלק בהופעות עוצרות נשימה של גדולי הכישרונות של הדורות האחרונים, ובהם הפסנתרנים ארתור רובינשטיין, ראדו לופו ויפים ברונפמן, הכנרים הנריק שרינג, אייזיק שטרן, נגנית הוויולה טביאה צימרמן וזמר הטנור פטר שרייר. בשנים האחרונות ראוי במיוחד לציון ביצוע הבכורה של שבעת שערי ירושלים (פנדרצקי, 1996) בניצוחו של לורין מאזל, יצירה שהולחנה לטקס הסיום של חגיגות ה-3000 לעיר ירושלים. במרוצת השנים עמדה התזמורת במרכז פסטיבל ''ליטורגיקה'', שאותו יזם והקים מאסטרו גארי ברתיני, שלזכותו נזקפת גם הרחבת התזמורת מתזמורת בת 50 נגנים לתזמורת בת 90 נגנים.
למן הקמתה ועד עתה ידעה התזמורת שבעה מנהלים מוסיקליים: כראל שלמון, מנדי רודן (1963-1972), לוקאס פוס (1972-1976), גארי ברתיני (1978-1987), לורנס פוסטר (1988-1992), דויד שלון (1992-2000), ומעונת הקונצרטים 2004-2003 – מאסטרו לאון בוטשטיין. באותה שנה נתמנה מנכ''ל פסטיבל ישראל יוסי טלגן לשמש כמנהל הכללי של התזמורת.