 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
תיאטרון הפרינג` |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
הופעה ראשונה: במסגרת פסטיבל נשים יוצרות 2001
|
|
|
|
גאיה מחפשת את עצמה באחרים. בדמיונה היא נכנסת לגופם של זרים, ויחד איתם חווה את סיפוריהם. אבל תמיד בסוף חוזרת להיות עצמה: "אני מכבה את עצמי. אני המפגרת, אני הלוואי שתמותי, אני שנמאס לי ממני. אני. אני האישה שמתפקדת על דלתות זרים, אני האישה שנדחקת לגופם של אחרים. אני שהייתי כולם, שברחתי ממני, שביקשתי מזרים שיהיו לי כנפיים. שנים אני מחפשת את השקט".
דרך דמויות ציוריות ומוזרות עובר מסעה של גאיה, בחיפוש אחרי מי שהוא טוב ממנה, מאושר ממנה, מסקרן ממנה. בסופו של המסע היא מתדפקת על דלתה של הילדה שהייתה פעם. גאיה ניצבת שוב מול יתמותה אך הפעם מוצאת כוח ויופי בילדה /אישה שצמחה להיות. הצחוק והעצב מתערבבים כאן כמו האיבוד והמציאה. זהו יומן בריחה אבל גם מסע חיפוש ואולי פתח להשלמה.
הצגת יחיד ע"פ ספרה הראשון של הסופרת ועו"ד גלית מיור.
סיגל וייסבין – פרס השחקנית המצטיינת פסטיבל עכו 1997
בימוי: שרית לארי – "דומינו גרוס", "מיי פירסט סוני" ועוד
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|