|
|
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ארכיון בית ליסין |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוצרים: יוסי בנאי , רפי קינן מאת: דורון רוזנבלום |
הופעה ראשונה: 7 בדצמבר 2001
|
|
|
|
הצגת יחיד חדשה עפ"י
ספרו של דורון רוזנבלום , תוגת הישראליות, שיוסי בנאי עשה לו עיבוד לבמה ובהמלצת הפסיכולוג שלו, הוא מזמין את הקהל להצטרף אליו לסיור טיפולי בחוויה הישראלית מודל 2001 דרך הרפואה האלטרנטיבית, הדילים לחו"ל, שיחה עם פטריות ישראלי במיאמי, תכניות האירוח בטלוויזיה, מה היה קורה אם היו "נותנים לצה"ל לנצח" ועוד.
ביקורות "… ואני יודע שזה כמעט חלום שוודי שאת הטקסט שדורון רוזנבלום יכתוב על ערב המונולוגים של רוזנבלום יבצע יוסי בנאי, בעל ה"אלכימיה של יוסי בנאי" שבפיו - בגופו - כל טקסט נשמע כאילו נכתב בשבילו, עם ההצטעצעות השפתיים, ותנועות הידיים המלוות את הטקסט באופן כל כך פלסטי, ומרהיבות במיוחד כשהן בעצמן מביעות טקסט. בנאי הוכתר כבר בפרס ישראל לתיאטרון, אבל לאמיתו של דבר הוא ראוי לפרס ישראל ליוסי בנאי. הוא קטגוריה בפני עצמה, עם הקסם הבלתי נדלה שלו, כשהוא מפלרטט על הבמה עם תפוז הכל כך ישראלי, או מסיים כל מונולוג בהפניית גב, הנפת ידיים והליכה אל עבר הקיר עם הפתח, שעיצבה בשבילו רקפת לוי…"
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|