 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
קולנוע ישראלי |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
הופעה ראשונה: ישראל 1977
משך הופעה: 98 דקות
|
|
|
|
ב"בדרנית בחצות" מתייחס ג''ורג'' עובדיה באופן המפורש ביותר בפילמוגרפיה שלו לקונפליקט התרבותי בין מזרחיות לאשכנזיות, הרוחש מתחת לפני השטח של כמה מסרטיו. תיקי דיין היא רוזה, תופרת שהיא גם זמרת. רוזה נקלעת לבית עשירים, ובידה שמלה לבתם של בעלי הבית. זו משכנעת אותה להישאר למסיבה, בתנאי שתחליף את שמה, תוותר על הח''ית והע''ין ותשתמש בזהות פיקטיבית. באחד משיאי הסרט שרה הגיבורה רוזה-ורדה, בלב המסיבה, שיר של אום כולת''ום. לילית נגר מעניינת כאמה של הגיבורה, הנעה בין עברית לערבית (ובהמשך מכנה את בתה ווארדה). צביקה פיק הוא המושיע הבלתי נמנע, יוצר מיוסר ומפיק מוזיקלי.
עברית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|