|
|
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תיאטרון הספרייה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוצרים: אסי אשד מאת: הנריק איבסן תפעול תאורה: ארתור קוגן בימוי: ארתור קוגן מוזיקה: אמיר לקנר תעתוק וניהול מוזיקלי: במבי פרידמן תאום אמנותי: אורי מורג תחקיר ועריכה: עינת קוש |
משתתפים: אנה דוברוביצקי , ענת זמנשטייגמן , דודו ניב , אסף סולומון , רודיה קוזלובסקי |
|
|
|
|
נורה, המוצגת ברובד החיצוני כדמות קפריזית, מפונקת ומניפולטיבית מתגלה ככל שמתקדמת עלילת המחזה כאישה בעלת מורכבות אישיותית עמוקה, תכונותיה הכאילו שליליות הן בסך הכל נשק הגנתי מפני הגברים שבחיה.
מאביה המגונן יתר על המידה הא עוברת לידי בעלה המסרס, הרואים בה לא יותר מאשר בובה יפה וחסרת בינה.
היא אינה מבינה את המוסר הכפול עליו מושתתים החוקים החברתיים ופועלת מתוך רצון עז להציל את משפחתה ולזכות בקצת אושר.
יוזמה זו עולה לה בתובנה כואבת – אישה אינה אמורה לפעול ולחשוב היא בסך הכל צריכה להיות... יפה.
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|