פיטר גרינאווי, אחד היוצרים המרתקים, השאפתניים והשנויים במחלוקת של ימינו, הוא אמן אוונגארדי שזכה להצלחה מפתיעה בקולנוע המסחרי. סרטיו משקפים את העניין שלו בתחומים מגוונים כמו בלשנות, אתנוגרפיה, פילוסופיה וארכיטקטורה, והם חוצים פעם אחר פעם את גבולות המדיום כאשר הבמאי מוותר על המבנה הנרטיבי המסורתי לטובת דימויים מרהיבים ומשמעות חמקמקה.
גרינאווי אימץ את כל קשת האפשרויות שמציעה הטכנולוגיה החדשה. יחד עם במאים כמו ז`אן-לוק גודאר ומייק פיגיס, הוא דוחה את המוסכמות הנטורליסטיות של הקולנוע המסורתי. בעולמם המודרני, או הפוסט-מודרני, של במאים אלה, אמנות היא מקור לרעיונות ואפשרויות, לרבדים רבים של מציאות.
גרינאווי נולד בניופורט בוויילס בשנת 1942. כאשר היה בן שלוש עברה המשפחה לאסקס שבאנגליה. בהיותו בן 12 החליט גרינאווי להיות צייר ומאוחר יותר פנה ללימודי אמנות. את התערוכה הראשונה שלו הציג בשנת 1964. בין חבריו ללימודים היה זמר הפאנק איאן דיורי, שגרינאווי ילהק בעתיד לסרט "הטבח, הגנב, אשתו והמאהב". בשנת 1965 הוא החל לעבוד כעורך סרטים בלשכת המידע האנגלית ושנה אחר כך כבר ביים סרטים נסיוניים קצרים משלו.
את סרטו הארוך הראשון, "המפלים", שהיה `סרט תעודי עתידני`, ביים פיטר גרינאווי בשנת 1980. שנתיים אחר-כך זכה לשבחי המבקרים עם "חוזה השרטט", דרמה מורכבת להפליא על רקע אנגליה של המאה ה-17, שהזניקה אותו אל חזית הקולנוע הנסיוני העולמי.
בשנת 1983 ביים גרינאווי סדרה של סרטי תעודה על מלחינים אמריקאים כמו ג`ון קייג` ופיליפ גאלס. הוא ביים עוד כמה סרטים קצרים לפני סרטו הארוך הבא, "זד ושני אפסים" מ-1985. שנתיים אחר-כך ביים את "כרס של ארכיטקט", והודה בראיונות שהנושא המרכזי של אובססיה משקף את אישיותו שלו. "טובעים במספרים" מ-1988, קומדיה שחורה על משפחה רצחנית, שיקף את העיסוק רב השנים שלו בנומרולוגיה.
עם "הטבח, הגנב, אשתו והמאהב" משנת 1989 פרץ גרינאווי לשוק האמריקאי. האלגוריה הצינית על החיים באנגליה עוררה סערה כאשר הצנזורה האמריקאית החליטה שהסרט מתאים למבוגרים בלבד, מה שהפך את הסרט לרווחי ביותר מבין סרטיו של גרינאווי. ב-1991 חזר לקולנוע נסיוני עם ה"ספורים של פרוספרו" ובשנתיים הבאות שב לעבוד בטלוויזיה. בשנת 1993 ביים את "התינוק של מאקון", סאטירה אלימה וקודרת. במשל הארוטי "כתוב בעור", צבע גרינאווי את המסך בקופסת צבעים אלקטרונית, בה השתמש גם ב"ספורים של פרוספרו". הקומדיה השחורה "שמונה וחצי נשים" עסקה בשורשי הפנטסיה המינית הגברית. כל השנים, במקביל לעבודתו הקולנועית, גרינאווי ממשיך לצייר, להציג תערוכות, וכותב רומנים וספרים מאוירים.
|