מחזאים
אריסטופנס (בערך 380-448 לפנה"ס)
מחזאי יווני, חיבר כ 40 קומדיות שמתוכן קיימות 11 למעשה הקומדיות העתיקות היחידות שנשתמרו בשלמותן.
במחזותיו המוקדמים כמעט ולא היתה עלילה; הבסיס לקומדיה היה סיטואציה קומית, שטיפלו בה בשרשרת של סצינות שקיים רק קשר רופף ביניהן. מחזהו "הצפרדעים" מסמן את המעבר לקומדיות המפותחות, שבהן העלילה מורכבת יותר.
הדמויות הכלולות במחזותיו הן בדרך כלל של אתונאים בני זמנו: אישי ציבור, עסקנים, פוליטיקאים, פילוסופים ודמויות מקומיות נוספות שאריסטופנס בחר לתקוף אותן. מחזותיו, שהיו פופולריים באתונה, הם צבעוניים מאד, עתירי דמיון – תערובת של פנטסיה, סאטירה נוקבת, הומור לשוני מבריק, ניבולי פה, בדיחות על תפקודי הגוף, פרודיה מוסיקלית, קטעי שירה משובחים, תעמולה פוליטית מושחזת ופארסה מלאת סלפסטיק ותעלולים קומיים. הידועים ביותר בין מחזותיו של אריסטופנס הם האכארנים, העננים, הצפרדעים, הציפורים, האבירים, ליזיסטרטה, שלום.
ילדותו של אריסטופנס מקבילה לתקופת עלייתו של פריקלס (460 – 429 לפנה"ס) שעם תום המלחמות הפרסיות הפך את אתונה למרכז הפוליטי והתרבותי של יוון. פריקלס נרשם בתולדות יוון כמדינאי דגול, שטיפח את האהבה לאמנויות ועודד הישגים אינטלקטואליים. אריסטופנס גדל באתונה חזקה ומשגשגת, שהיתה גאה בהשגיה המדיניים והאמנותיים.
בשנת 431 לפנה"ס פרצה המלחמה הפלפונסית, בה התאחדו כל אוביה של אתונה, ובראשן ספרטה, שחששה מכוחה הגובר של אתונה ומעושרה. כשתושבי הפריפריה נסו אל בין החומות למצוא מקלט והצטופפו באלפיהם בתוך העיר עצמה, פרצה באתונה מגיפה שכילתה כרבע מתושבי העיר, וביניהם פריקלס עצמו, המצביא היחיד שיכול היה לזכות בנצחון על פרטה ובנות-בריתה.
העימות בין ספרטה לאתונה נמשך עד שנת 404 לפנה"ס, עד כניעתה של אתונה.
תקופתו הפורייה של אריסטופנס כמחזאי מקבילה לשנות המלחמה הפלפונסית. מטרותיה ונסיבותיה של מלחמה זו היו פחות ברורות ללוחמים מאשר הסיבות למלחמות הפרסיות, שלשמן התאחדו כל היוונים, כדי להגן על הדמוקרטיה כנגד סכנת הרודנות הפרסית. המלחמות הפלפונסיות סיפקו מזון עשיר לספקנים, לציניקנים, לסאטיריקונים ולמחזאים. באכארנים איכר אחד שנואש מן הפוליטיקאים והמצביאים, מחליט לכרות ברית שלום אישית עם ספרטה ומקים ליד ביתו שוק פרטי. בשלום, איכר נוסף מפטם חיפושית זבל עד שהיא מספיק גדולה כדי לעוף עליה למרומי האולימפוס, למצוא את אלת השלום ולהוריד אותה אל האדמה. את ליזיסטרטה העלה אריסטופנס בשנת 411 לפנה"ס, כשנה לאחר תבוסתו של הצבא האתונאי בסיציליה. עם מפלתו של הצבא ופשיטת הרגל של התפישה הפוליטית הגברית, מציע אריסטופנס גיבורה אלטרנטיבית, עקרת בית אתונאית, שבכוח התבונה והחוש הנשי המפותח, מצליחה לכפות על הגברים את השלום. מכל מחזותיו זו הקומדיה שמבטאת באופן הברור ביותר את הרצון לשלום, את הטמטום שבמלחמה ואת הקשר האמיץ בין סקס לפוליטיקה. מאז כתיבתה ועד היום לא פגה האקטואליות שלה.
|