אמנים - להקת דרוויש

מוסיקה אירית מסורתית
כמעט כל מי שמתעניין במוסיקה האירית התרשם עמוקות מהכשרון האדיר של הלהקה, האנרגיה והסאונד חסרי המעצורים. הופעותיה של דרוויש זורמות באינטואיטיביות בין לחנים אנרגטיים, שמחים וסוחפים המעמידים את הקהל על רגליו, לבין בלדות ושירים ליריים מרגשים. דומה שחברי דרוויש נושאים בקרבם את ההיסטוריה האירית, המתבטאת בנושאי השירים, בהם ניתן למצוא עצב, ייאוש ובדידות, לצד שמחת חיים חסרת גבולות ואופטימיות. הבסיס למוסיקה הוא המוסיקה המסורתית מלאת החיים של סלייגו (בצפון מערב אירלנד), ומוסיקת הפאבים.

סלייגו הנו אזור בעל חשיבות רבה בהיסטוריה של המוסיקה האירית המסורתית במאה העשרים. היו אלה מוסיקאים מסלייגו כמו ג`יימס מוריסון, מייקל קולמן וג`ון מק-קנה שהקליטו כבר בשנות ה- 20 בניו יורק תקליטי 78. הקלטות אלה מצאו דרכם חזרה לאירלנד והפכו מקור בלתי נדלה של חומר עבור מוסיקאים בכל רחבי אירלנד.
דרוויש השכילו לאמץ את הטכניקות ובעיקר את הרוח שהניעה את המוסיקה המסורתית במשך דורות, כמו את הכריזמה וכוח המשיכה שאפיינו את הלהקות האיריות הגדולות בשנות ה-70 ותחילת ה-80. לזאת הוסיפו רעננות, חיות והתלהבות אין קץ.

דרוויש בהרכבה הנוכחי, מורכבת משבעה מוסיקאים מהבולטים ביותר במוסיקה המסורתית באירלנד, המצליחים ליצור צליל עשיר והרמוני, דרך עיבודים מרתקים המשלבים מבחר גדול של כלי נגינה: חלילים, כינורות, אקורדיון, בוזוקי אירי, מנדולה, באוראן (תוף אירי), גיטרה ומפוחית.

על כולם מנצחת בגאון קטי ג`ורדן, אחת הזמרות המובילות באירלנד כיום. קטי ג`ורדן היא זמרת בעלת אישיות בימתית סוחפת וכובשת. קולה עמוק ורב גוני להפליא. לעיתים הוא מתוק וממריא לשחקים, ולעיתים מחוספס וארצי.
מבקר ה- HOT PRESS MAGAZINE כותב בביקורתו: "לקטי ג`ורדן יש קול שמלאכים היו הורגים עבורו". היא שרה באנגלית ובאירית, מתבלת את השירים בסיפורים מלאי הומור מהמסורת האירית, מפליאה לתופף בבאוראן עם חוש קצב ראוי להערצה, ויוצרת אינטראקציה נדירה עם הקהל, שרק אומנים מעטים זוכים לה.

בגלגול הראשון של דרוויש היו אלה חמישה מוסיקאים מצפון מערב אירלנד שב- 1989 התקבצו לצורך הקלטת תקליט שנקרא " THE BOYS OF SLIGO ". החמישה, שקבלו השראה מהפרוייקט החליטו להמשיך כלהקה. השם דרוויש מתקשר במקורו לכל קבוצת אנשים חסרי אמצעים אך רוחניים שנישבו בקסמי המוסיקה.

ב- 1991 הצטרפה קטי ג`ורדן אל הלהקה, ונעשו כמה שינויים בהרכב האינסטרומנטלי שהוסיפו ממד נוסף ללהקה.

ב- 1992 רואה אור האלבום הראשון של דרוויש שנקרא "HARMONY HILL ". התגובות לאלבום היו מיידיות. האומנותיות, המוסיקליות והבגרות זכו לשבחים רבים מהמדיה והציבו מיד את דרוויש בשורה הראשונה של הלהקות המבצעות מוסיקה אירית מסורתית. גם החשיפה הרבה בה זכתה הלהקה בטלוויזיה וברדיו פתחה דלתות רבות, ועד מהרה נעשתה דרוויש להקה מאד מבוקשת להופעות, וכך בעצם נשארה עד היום.

ב- 1993 סיירה הלהקה ברבות ממדינות אירופה, והופיעה בכל פסטיבל אפשרי של מוסיקה עממית.

ב- 1994 יצא אלבומה השני "PLAYING WITH FIRE" . הציפיות הגדולות שהיו לפני ההקלטות התגשמו במלואן. הביקורות והכתבות שבאו בעקבותיו אישרו מחדש את מעמדה של דרוויש בחוד החנית של המוסיקה המסורתית האירית. האלבום הגיע למקום הראשון ב- מצעדי המכירות של המוסיקה האירית, ונשאר בראש חודשים רבים.
בשלב זה נפתחו דלתות בפני הלהקה בארה"ב, וההמראה הייתה דרמטית. דרוויש החלה להשתתף בפסטיבלים גדולים וחשובים ביבשת, וזכתה בהכרה בינלאומית בקנה מידה רחב הרבה יותר. כמו כן זכתה הלהקה בשנה זו בכמה וכמה פרסים ותארים ממבחר מגזינים וסקרי דעת קהל, כולל ה- IRMA.

ב- 1996 הוציאה דרוויש את אלבומה השלישי " AT THE END OF THE DAY" שזכה בתואר " TRADITIONAL/ FOLK ALBUM OF THE YEAR" על ידי המגאזין היוקרתי HOT PRESS . באותה שנה גם יצאה הלהקה לראשונה לסיבוב הופעות במזרח הרחוק.

ב- 1997 הוקלט אלבומה הרביעי של דרוויש בהופעה חיה בפלמה דה מיורקה, ונקרא –
"LIVE IN PALMA". זהו אלבום כפול שהוגדר ע"י מבקרים כאחת ההקלטות הטובות ביותר בזמננו של מוסיקה מסורתית. ה- IRISH MUSIC MAGAZINE הכתיר את הלהקה בעקבות האלבום בתואר THE BEST OVERALL TRADTIONAL FOLK BAND .
האלבום הוקלט ללא מאמץ או הערכות מיוחדות וללא תיקונים ותוספות אולפן, ומבטא בצורה האמיתית ביותר את כוחה של דרוויש בהופעות חיות.

אומרת קטי ג`ורדן:
" דרוויש היא בפירוש להקה של הופעות חיות. לא חשוב כמה תתאמץ, אלבום אולפן לעולם לא ישתווה להופעה חיה. האלבומים יכולים להיות טובים מאד, אך התחושה איננה שם עד הסוף. אולפן זה סביבה מלאכותית – לשבת עם אוזניות, לנגן מול קיר ריק ללא פידבק מהאומנים האחרים ומהקהל... קשה בצורה כזו להגיע להתרוממות רוח, שהיא בעצם העניין האמיתי של דרוויש".

ב- 1998 שוב "חרשה" דרוויש את ארה"ב מחוף לחוף וזכתה בהצלחה חסרת תקדים. באותה שנה הצטרף ללהקה גם שיימס אודאוד, מוסיקאי אירי מוכר ומוערך, המנגן כינור בסגנון המיוחד של סלייגו, וגיטריסט שאין שני לו במוסיקה האירית.
בשלב הזה מצטרף ללהקה גם הכנר טום מורו, מהסולנים המובילים באירלנד, ועם ההרכב הזה הוקלט האלבום החמישי של דרוויש "MIDSUMMER NIGHT ", שראה אור ב- 1999 ושהביקורת באירלנד גמרה עליו את ההלל.