מחזאים
(2000-1940) רבים השוו את גורין לצ`כוב בשל הדמיון הרב ביניהם. שניהם היו רופאים וסופרים שהחלו את דרכם בכתיבת סיפורים קצרים ומשעשעים , המשיכו בכתיבת פרוזה מלאת כישרון וזכו לתהילה בעיקר בשל המחזות שכתבו.
השוו אותו גם לשקספיר מפני שלא היסס להשתמש בספורים מוכרים ולהעניק להם פירוש משלו. מארק זאחרוב, במאי רוסי נודע, שביים את מרבית מחזותיו וסרטיו של גורין כתב: "שקספיר , ללא כל ייסורי מצפון, השתמש למשל באגדה בריטית עתיקה על המלך ליר, קרא בעיון את כל העיבודים הספרותיים שנעשו לפניו על ידי כ – 12 מחברים, ובצעד אמיץ ומלא השראה כתב את גרסתו שלו לסיפור. האומץ של גורין אינו נופל מזה של שקספיר..."
אולם ברית המועצות בה חי וכתב, כלל לא דמתה לרוסיה של צ`כוב או לאנגליה של שקספיר. זו היתה מדינה של מפלגה אחת ואידאולוגיה אחת בלבד וכל מי שהעז לבקר את המשטר, הסתכן במאסר. ובכל זאת, גורין לא חסך את שבט ביקורתו הנוקבת תוך שהוא מסתיר זאת מאחורי חיוך ממזרי והומור עצוב. מה ששיחק לרעתו היה שם משפחתו האמיתי – אופשטיין. ושם אביו-יזראיל. בברית המועצות, סיכוייו של סופר ביישן, בעל הפרעות דיבור ועוד עם שם משפחה שכזה ועם שם אב שכזה- שאפו לאפס. וכך הוא הפך לגריגורי גורין.
עוד בהיותו תלמיד בית ספר, כתב קטעים הומוריסטיים קצרים, סיפורים, פיליטונים, וכבר אז החל להבין את משמעות המילה סאטיריקן: "בכיתה ט`, באחד מערבי בית הספר, לאחר שביצעתי מספר פזמונים על חוליגאנים" – כתב באוטוביוגרפיה שלו- "הרביצו לי כהוגן...זו הייתה ההצלחה האמנותית הראשונה שלי. גם אחר כך היו לי הצלחות – הורידו את ההצגות שלי מהבמה, ואסרו את הסרטים שלי לשידור"...
ב-1970 הועלה מחזהו הראשון - "לשכוח את הרוסטראטוס", שבמרכזו - אדם ששורף את אחד משבעת פלאי העולם - מקדשה של האלה ארטמיס בעיר אפסוס שביוון העתיקה.
באותה שנה, הועלה על במת התיאטרון "לנקו"ם" במוסקבה, גם מחזהו - "טיל", המבוסס על הרומן "טיל אוילנשפיגל" מאת שרל דה-קוסטר. לא תהיה זו הגזמה לומר כי ההצגה הפכה לאירוע מכונן בחיי התיאטרון של רוסיה. אחריו הועלו "הבית שבנה סוויפט" – על סאטיריקן אירי בן המאה ה-17, "יזכור" המחזה המבריק המבוסס על יצירותיו של שלום עליכם ו"קין הרביעי" על השחקן הבריטי הנודע בן המאה ה-18.
ב-1974 כתב גריגורי גורין את המחזה "מינכהאוזן" (שנקרא במקור "הכי אמיתי"), שבמרכזו דמותו הססגונית של הברון מינכהאוזן, וב-1979 יצא לאקרנים סרט המבוסס על המחזה ונקרא "אותו מינכהאוזן ההוא" על פי תסריט של גורין ובבימויו של מארק זאחרוב. הסרט הפך לנכס צאן ברזל ועד היום מרבים להציגו.
את מחזהו האחרון "הליצן באלאקירב" לא זכה גורין לראות – הוא נפטר ביוני 2000.
|