מחזאים
מחזאי ומתרגם.
בריאן פריל נולד באומך, מחוז טיירון, שבצפון אירלנד ב- 1929.
אביו של פריל, יליד דרי, היה מנהל בית ספר יסודי. אימו מדונגל, שם בילה פריל חופשות לא מעטות. ב- 1939 עברה המשפחה לדרי, שם לימד אביו של פריל בבית הספר בו למד גם בנו הצעיר. אחר כך למד פריל בבית ספר לכמורה, אך במקום להפוך לכומר הוא החל בלימודי הוראה בבלפסט. הוא חזר ללמד בדרי ב-1950 ובנתיים כתב. תסכית הרדיו הראשון שלו `סוג של חופש` שודר ב-1958, ב-1959- פורסם הסיפור הקצר הראשון שלו בניו-יורקר, והמחזה הראשון שלו `הפרנקופיל` הועלה בבלפסט.ב-1960 הוא פרש מההוראה והחל כותב ב`משרה מלאה`.
לתקופת חייו הראשונה של פריל היתה השפעה גדולה על כתיבתו. ומשפחתו היתה דוגמה לשתי היחידות השונות שהן אירלנד המודרנית והמסורתית. מחזותיו עוסקים לא מעט במצב הפוליטי באירלנד, האלימות והגלות ממנה, אך גם בנושאים הקשורים לתקשורת בין אנשים, שפה וזהות, תחושת האמת, דמיון ומציאות, זיכרון פרטי וקולקטיבי. הוא מתמודד במחזותיו בין השאר בהשקה שבין מוסדות שונים שנכשלו - הממשל, הכנסייה, המעמדות והמשפחה - ומולם מקומו של היחיד ואישיותו.
בריאן פריל נשא את אן מוריסון ב-1954 ולהם ארבע בנות ובן אחד. הוא ביישן ו`חמקמק`, ועם זאת משעשע וסקפטי, הוא חושף מעט מאוד הצהרות אישיות. ב`דיוקן עצמי` שלו, הוא אומר: "אני נשוי, יש לי חמישה ילדים, חי באיזור כפרי, מעשן יותר מדי, דג לעיתים, קורא הרבה, דואג הרבה, מידי פעם מתערב למען מטרות ותמיד מתחרט על ההתערבות, ומקווה שמעכשיו ועד מותי אוכל לאמץ דת, פילוסופיה, הבנת חיים שתגרום לסוף להראות פחות מפחיד ממה שהוא נדמה לי כרגע."
פריל כתב, עיבד ותרגם מחזות רבים, `רוקדים בלונאסה`, `אריסטוקרטים`, `האוייב בפנים`, `פילדלפיה, הנה אני בא!`, `מולי סוויני`, `חודש בכפר` (עיבוד), `תרגומים`, `אבות ובנים` (עיבוד), `הדוד וניה` (עיבוד), `שלוש אחיות` (תרגום), `הופעות`, `טנסי הנפלאה`, `עושים הסטוריה`, ואחרים.
בנוסף למחזות הרבים שפרסם, הוא כתב גם סיפורים קצרים, תסריטים ועיבודים לטלוויזיה, לקולנוע ולרדיו, המבוססים על מחזותיו.
|