סופרים
לואיג`י פירנדלו 1936 - 1867
לואיג`י פירנדלו נולד בעיר גירגנטי שבדרום איטליה, בשנת 1867. בעקבות מגפת כולירה קשה שבה מתו למעלה מ- 50,000 איש, עקרה משפחתו לכאוס שבסיציליה. אביו של פרנדלו, איש עסקים מצליח ובעל מכרות רבות, היה איש אלים שרדה באשתו ובגד בה לעיתים קרובות. בגיל שמונה-עשרה, התארס פירנדלו במצוות אביו, לבתו של איש אמיד על-מנת לבסס קשר עסקי בין שני האבות. שלושה חודשים לאחר מכן החל פירנדלו ללמוד משפטים ברומא, אך סיים את תואר לימודיו בספרות. אי שביעות רצונו מאופן הלימוד של שניים מן הפרופסורים שלו, הביא אותו לעימות חריף עם האקדמיה, שבעקבותיו המליץ לו פרופסור המקורב אליו, ללמוד לתואר הדוקטורט באוניברסיטה של בון. ב- 1889 נסע פירנדלו לבון, שם השתלם בלימודי פילולוגיה, והחל לכתוב מאמרים ותיאוריות שעסקו בעיקר בהומור ובתיאטרון. מאמרים אלו יציינו מאוחר יותר את תחילת גיבוש תפישת עולמו כפי שיישם אותה בספריו ובמחזותיו.
עם שובו לאיטליה, נכון לקיים את הבטחתו לארוסתו, החליטו השניים להפר את התחייבותם. פירנדלו נסע לרומא, שם השתקע במנזר נטוש שהפך לאכסנייה לאנשי רוח ואומנים רבים. בשנים אלו כתב פירנדלו סיפורים רבים, אך סגנונו הייחודי והתרסתו כנגד הסגנון הישן והמזוייף לדבריו, מנעו ממנו לפרסם את כתביו. במקביל החל אביו ללחוץ עליו להתחתן ואף שידך לו את אנטונייטה, בתו של שותפו לעסקים. השנים נישאו ב- 1894, התגוררו ברומא, והתקיימו מקצבה משותפת של הוריהם. בשנת 1899 קרסו המכרות המשותפות של הורי הזוג, ומצבה הנפשי של אנטונייטה החל להתערער. תחילה התאפיין הדבר במצבי רוח קיצוניים, אך עם הזמן הפכו מצבי הרוח להתפרצויות אלימות של זעם וקנאה עד כדי האשמות חמורות שאותן בדתה מלבה. פירנדלו סרב לאשפז אותה, ומצא עצמו מנסה לגונן עליה, מחד, ועל ילדיהם, מאידך. בתקופה זו החל פירנדלו לכתוב את מחזותיו כשהמציאות המעורערת שבה חיה אשתו, מתממשת על הבמה כעירוב של מציאות ואשליה.
בשנת 1925 הקים פירנדלו תיאטרון לאומי שאיתו הופיע בכל אירופה. בסוף ימיו זכה להכרה ואהדה רבה באירופה ובאיטליה, ובשנת 1943 זכה בפרס נובל על תרומתו לספרות ועל פועלו האומנותי.
מספריו ומחזותיו שתורגמו לעברית:
"אחד אף אחד ומאה אלף", "האיש עם הפרח בפה", "אנריקו", "יסורי אדם", "כל אדם והאמת שלו", "המסכה שנשתכחה", "מצנפת פעמונים", "מתיא פסקל המנוח", "ספורי מסכה", "הערב אימפרוביזציה" ועוד.
|