מחזאים
נולד ב-3 ליוני 1926 בניו ארק, ניו ג`רסי ומת ב-5 באפריל 1997.
אביו, לואי גינסברג היה משורר, מורה וסוציאליסט. אמו, נעמי, היתה קומוניסטית רדיקלית ונודיסטית כפיתית. בצעירותה איבדה את שפיות דעתה.
אלן היה ילד בישן ומסובך שגדל בבית שנשלט על ידי ההתפרצויות המוזרות והמפחידות של אמו. במהלך התקפי הפראנויה החמורים שלה, כאשר היתה בטוחה שמשפחתה והעולם כולו חברו נגדה, היא בטחה רק באלן.
בעוד הילד הצעיר והרגיש מנסה להבין את הסובב אותו, היה עליו להאבק במה שקורה בתוכו, כאשר גילה את משיכתו לילדים אחרים בני גילו.
הוא התוודא לשירתו של וולט ויטמן (הביטניק המקורי הראשון) בתיכון, אך על אף העינין שגילה בשירה, הוא שמע בעצת אביו ותכנן קריירה של עו"ד לדיני עבודה.
זו היתה התוכנית כאשר החל ללמודבאוניברסיטת קולומביה, אך שם פגש קבוצה של צעירים שהשפחע על כיוון חייו היניהם: לוסיאן קאר, ג`ק קרואק, ויליאם בורוז, וניל קסדי.קבוצהפרועה זו של פילוסופים צעירים גילתה ענין בסמים, פשע, סקס וספרות במידה שווה של אינטנסביות.
גינסברג , הצעיר שבחבורה והתמים יותר, עזר לאחרים בפיתוח המכאובים הספרותייםשלהם, בעוד הם עוזרים לו לנפץ את הנאיביות שלו. הקשר עם הקבוצה הביא, בסופו של דבר, להשעייתו מאוניברסיטת קולומביה. גינסבורג התחיל להתרועע עם המסוממים והגנבים של הטיים סקוור, לצרוך סמים ולשוטט בבארים של ההומוסקסואלים בגרינץ` ויליג` כשהוא מאמין שבכך הוא וחבריו מתכוננים לקראת חזון פוליטי גדול ולא ידוע, שהוא ורקואק כנו בשם החזון החדש. הוא ניהל רומן מיני לוהט (מצדו לפחות) עם ניל קסדי וביקר אותו בלונדון ובסן פרנסיסקו כשהוא עוזר בכך להתפתחות ה"טרנד" שבקרוב יתן השראתו לסמעות של קרואק. הטירוף העליז של חברין נעשה עבורו למעין היפוך סימבולי לטירוף האמיתי של אמו, שמצבה המשיך להידרדר עד שאוזפזה לצמיתות ועברה בסוף לובוטומיה (כריתת אונה). אנשים רבים מתמודדים עם אי שפיות במשפחה על ידי נורמליות יתר, גינסבורג הלר בכיוון ההפוך. בהכירו את עצמו כאדם שפוי בבסיסו, הוא אימץ את הביזריות כסגנון חיים, כאלו חיפש את הקצה ממנו נפלה אמו.
במהלך קריאת שיריו של ויליאם בלייק בדירה בהארלם יום אחד בקיץ 1948, חווה אלן בן ה-26 מעין הערה בה ראה את בלייק מופיע לפניו. זה היה הרגע הגדול של חייו והוא סיפר למשפחתו ולידידיו שהוא מצא את אלוהים. ברם ההתרחשות הפרועה התרסקה כאשר הפעילות הקרימינליתשלכמה מחבריו (כמו בורוז, והרברט האנק) הסתיימה במאסרו של אלן. גינסברג נכנס לשלב ה"סטרייטי", הוא נפרד מבורוז, נכנס לתהליך של טיפול פסיכואנליטי ואפילו פיתח קשר עם אישה בשם הלן פארקר. עכשיו, כהטרוסקסואל מוצהר, הוא מצא עבודה כחוקר שיווק. במשרדו ב"אמפייר סטייט בילדינג", הוא עזר לפתח קמפיין פרסומי למשחת שיניים. השלב הזה לא נמשך זמן רב. בחדר המתנה בבית חולים פסיכיאטרי גינסברג פגש את קארל סלומון שמצא בו נפש תאומה. הוא הכיר את ויליאם קארלוס ויליאם, משורר חשוב מניו ג`רסי שהפואמה שלו על העיר פטרסון השפיע עליו עמוקות. מצוייד במכתב מויליאם, נסע גינסברג לסן פרנסיסקו שם פגש את קנת רקסרות` שעמד בראש קבוצה צעירה ותוססת של משוררים צעירים, שגינסברג מיהר להצטרף אליה.
בגיל 29 גינסברג כתב הרבה שירה אך כמעט לא פירסם דבר. הוא השקיע אנרגיות רבות בדחיפת עבודות של קרואק ובורוז, על חשבון שירתו שלו.
אע"פ הוא היה כותב ה"ביט" הראשון שזכה לתשומת לב ציבורית כאשר הקריא את הפואמה שלו "נהמה" ב-Six Gallery באוקטובר 1955.פואמה זו הפכה אותו לסמל של שחיתות מינית (כפי שאז תפסו את ההומוסקסואליות). לאחר "נהמה" כתב כמה שירים חשובים כמו Sunflowers Sutra.
לאחר שטייל בעולם, גילה את הבודהיזם והתאהב בפיטר אורלובסקי, שישאר בן זוגו הקבוע (אם כי יחסיהם לא יהיו מונוגמיים) במשך 30 שנה. הוא גירש כמה שדים פנימיים עם כתיבת "קדיש" - פואמה מבריקה ומפתיעה על אי שפיותה ומותה, של אמו, נעמי.
המוניטין שלו גדלו ככל שהקונספט של ה"ביט" התפתח מרעיון לתנועה ואז הפך לקלישאה.בשנות ה-60 גינסברג נכנס חזק לסצינה ההיפית. הוא שיתף פעולה עם טימותי לירי בפרסום התגלית החדשה של לירי - הסם הפסיכודלי ל.ס.ד . ןניסה לעניין בה פיגורה תרבותית ידועה שהכיר או שהופיע ה בספר הכתובות שלו. כמשורר אמריקאי ובעל מוניטין גינסברג יכול היה להגיע לקהלים גדולים ולבקר דמויות פוליטיות חשובות בכל העולם והוא השתמש ביתרון זה יותר ויותר. הוא הצליח להרגיז פוליטיקאים רבים, לעורר מהומות בהודו, להיזרק מקובה ומפראג ולהרגיז את הימין באמריקה. הוא הפך לנוכחות קבועה ומוכרת בהפגנות נגד מלחמת ויטנאם והנכונות שלו להביע בפומבי את דיעותיו השנויות במחלוקת, היו גורם חשוב בהתפתחות הלך הרוח המהפכני שאמריקה פיתחה במשך שנות ה-60.
מספר אירועים שגינסברג מילא בהם תפקיד חשוב הוא גדול במידה שכמעט לא תאומן. הוא השתתף ב-Acid Test Festival (אירועים בהם נבדקה השפעת הל.ס.ד. על הנוכחים) בסן פרנסיסקו ועזר לקיזי לשבור את הקרח בין ההיפיס של סן פרנסיסקו לבין "מלאכי הגיהנום".
ב-1965 ערך מסע ראשון ללונדון בחברת כמה דמויות "ביט" ידועות. ההקראות שערכו ב"אלברט הול " ציינו את תחילת הזרם המחתרתי באנגליה ממנו צמחו אח"כ להקות כמו ה"פינק פלויד" ו"הסופט מאשין".
בוב דילן ציטט את גינסבורג לעיתים קרובות כאחת הדמויות הספרותיות המעטות שיכול היה לסבול. בסרט של דילן מ-1977 "רולנדו וקרלה" שיחק גינסבורג תפקיד מרכזי.גינסבורג, גרי שניידר ומייקל מקלור הובילו את הקהל בשירת "OM" ב-Be In בסן פרנסיסקו , 1967.
גינסברג, בורוז, ז`אן ז`אנה וטרי סות`רן היו דמויות מפתח בהפגנות המחאה בועידה הדמוקרטית בשיקגו, 1968.
ב-1970 פגש גינסבורג את הגורו הטיבטי השנוי במחלוקת צ`וגיאס טרונגפה רינפוצי ובמהרה הפך אותו לגורו האישי שלו. גינסברג יחד עם המשוררת אן ולדמן יסדו בי"ס לשירה ב"נארופה אינסטיטוס ללימודים בודהיסטיים" של טרונגפה, בבולדר, קולורדו.
גינסברג המשיך להיות פעיל חברתי עד מותו באפריל 1997. הוא נשאר לגור כל השנים בדירתו הצנועה בלואר איסט סייד בניו יורק ובאופן קבוע נכח בהקראות מקומיות ובכינוסים שונים. או על הבמה או בקהל.
אלן גינסבורג (כפי שהציג את עצמו)
נולד ב-1926 בניו ארק, ניו ג`רסי בן ללואי (מורה ומשורר) ונעמי (לוי) גינסבורג.
למד באוניברסיטת קולומביה. (1948)
פוליטיקה: אנרכיסט תקופת החלל.
דת: הינדו - בודהיזם, יהדות איסלם.
כתובת: ניו יורק.
עיסוק: רחץ כלים על ספינת מסע, עבד כשוער לילה, כיועץ כלכלי,
שחקן בסרטים, קריאת שיריו בציבור.
כתב: "נהמה" (1955), "מראה ריקה" (1960) "קדיש" (1960) ועוד.
"למעשה אני אלוהים.כל אדם הוא אלוהים ברגע שהוא מודע לכך" - "אם אני נראה מוזר או קם בפומבי ואומר שאני הומוסקסואל, לוקח סמים ושומע את קולות בלייק, אנשים שהם הטרוסקסואלים, אינם לוקחים סמים ושומעים את שקספיר יכולים להרגיש חופשיים יותר לעשות ולהיות מה שברצונם".
|