מחזאים
גוב נולדה בשם ענת מיבר (מיברג) בטבריה, דור שביעי בארץ וצאצאית למשפחות חרדיות מצפת ולה אחות אחת שהייתה נשואה לטייס באל על. היא סיימה את לימודיה התיכוניים בבית הספר התיכון לאמנויות תלמה ילין. בתחילת שנות השבעים שירתה בלהקת הנח"לבתוכניתה "הפלמ"חניק" (1972), שם הכירה את בעלה לעתיד, גידי גוב.
למדה בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב והחלה את דרכה המקצועית כשחקנית, אך פרשה לאחר הצגה אחת. היא כתבה תסריטים לתוכניות טלוויזיה כמו "זהו זה!", "כן מה?!" ו"לילה גוב" בהנחיית בעלה, גידי גוב.
המחזה הראשון שכתבה, "אהבת מוות", הוצג בתיאטרון החאן הירושלמי בשנת 1992. בשנת 1999, העלה התיאטרון הקאמרי את המחזה שכתבה חברות הכי טובות, העוסק בשלוש חברות נעורים, שנפגשות שוב לאחר שנים רבות. את המחזה ביימה עדנה מזי"א. גוב המשיכה לכתוב מחזות לקאמרי, בעיקר מחזות קומיים בעלי מסר חברתי שזכו להצלחה רבה. מרבית מחזותיה בוימו בידי עדנה מזי"א.
גוב הרבתה לעסוק במחזותיה במערכת יחסים בין המינים ובתוך המינים. בשנת 2006 כתבה את העיבוד הבימתי למחזמר של הסרט "הלהקה" בעקבות בקשתו של הבמאי אילן רונן. תהליך הכתיבה ארך כחצי שנה והמחזמר הועלה ב"הבימה".
המחזה "סוף טוב", עליו זכתה בפרס ניסים אלוני למחזאות לשנת 2011, עוסק בהתמודדות של הגיבורה עם מחלת הסרטן, ונכתב בעקבות התמודדותה של גוב עם המחלה. את יחסה לטיפולים כנגד המחלה ביטאה במחזה, שבו הדמות הראשית (אותה משחקת ענת וקסמן) חולה במחלת הסרטן, אבל מסרבת לקבל טיפולים כימותרפיים ומעדיפה איכות חיים על פני מאבק קשה וממושך במחלה. המחזה הועלה על בימת תיאטרון הקאמרי למעלה מ-400 פעמים, ועלה על בימות תיאטראות בבודפשט, בגרמניה, בפריז ובלונדון.
בשנת 2012 זכתה בפרס רוזנבלום לאמנויות הבימה מטעם עיריית תל אביב. הייתה שותפה לכתיבת שניים משירי בעלה גידי גוב: "יש אי שם" ו"את אני והדייג הוויקינגי". בנוסף, תרגמה את המחזה "אמא קוראז' וילדיה" מאת ברטולט ברכט לתיאטרון הקאמרי.
התגוררה ברמת השרון. לגידי ולענת גוב שלושה ילדים.
נפטרה ב-9 בדצמבר 2012 מסרטן המעי הגס. לבקשתה נקברה בבית עלמין אזרחי מנוחה נכונה כפר סבא.
|