מלחין/מלחינה
חבר יגור, ולימים – אחרי הפילוג בקיבוץ המאוחד, חבר נווה ים, אחיו של ראש הממשלה השני של מדינת ישראל, היה איש רוח דגול, מוסיקאי מחונן, יוצר ממדרגה ראשונה ומנהיג תרבותגדול. מה פירוש מנהיג תרבות? אדם שהתרבות עיסוקו, אך לא רק כיוצר אינדיבידואליסט, אלא כמי שמחולל יצירה תרבותית של חברה שלמה.
יהודה יצר את ההגדה הקיבוצית הראשונה. עד הסדר שהוא ערך, נערכו בקיבוצים סדרי פסח שנעו בין הגעגוע לבית אבא ואמא בגולה ודבקות ברמה זו או אחרת בהגדה המסורתית, לבין הפניית עורף להגדה וקיום ערב סביב הגדה היתולית מקומית, ערב של שירה וריקודים וכו`. המהפכה שחולל יהודה, היא יצירת הגדה מהותית, איכותית, המבוססת אמנם על מסגרת ליל הסדר המסורתי, אך היא יצירה מקורית, ציונית, ארץ ישראלית, עשירה יותר, עדכנית יותר, מחברת בין ערכי היסוד וסמלי היסוד של ההגדה המסורתית, עם המטרות, הערכים והמציאות של הציונות, של ארץ ישראל המתחדשת, של ההתיישבות, של הקיבוץ. סדר פסח הקיבוצי, שיצר יהודה שרת, היה יצירה קהילתית, מתוך הקהילה, המבטאת את הקהילה ואת ערכיה ומבוצעת בידי חברי הקהילה.
יהודה שרת יצר הגדה, שאחד מיסודותיה המרכזיים הוא המרכיב המוסיקלי. הוא בנה את המקהלה של יגור, מקהלה רב דורית גדולה, וכמורה, מדריך ומנצח מוכשר מאוד אך גם תובעני בצורה קיצונית, הוא הפך אותה למקהלה ברמה ואיכות גבוהים ביותר, שקשה להאמין שכולה מבוססת על חברים בקיבוץ אחד של כמה מאות חברים. הוא הלחין את מרבית הסדר, והפך אותו לאורטוריה של ממש, שבוצעה בידי הלהקה, אך גם בידי הקיבוץ כולו, שלמד את הלחנים והיה למקהלה רבתי. התוצאה היתה אירוע משמעותי ביותר לכל השותפים בו. הסדר ביגור היה סדר המוני – הקיבוץ הוא גדול מאוד, ויחד עם האורחים הרבים מנה הסדר אלפי אנשים. יהודה הצליח לרתק את הקהל הרב הזה, הרב דורי הזה, שחלקו הגדול – עולים מארצות שונות, שהעברית אינה שפת אמם, ולחבר אותם לחוויה, כך שכולם לא רק ראו עצמם, אלא חשו ממש שהם עצמם יצאו ממצרים. על בסיס הסדר של יגור, נוצק הסדר המקובל בתנועה הקיבוצית, שקיבל פנים שונות בקיבוצים שונים והשתנה במשך השנים. אך ספק אם בעוד קיבוץ היה סדר כמו הסדר של יהודה שרת ביגור.
|