סופרים
עמוס עוז (ישראל), סופר
עמוס עוז הוא יליד ירושלים. בגיל 15 עבר לקיבוץ חולדה וחי שם שנים רבות. כיום הוא תושב ערד שבנגב. עוז הוא פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. בעל תואר ראשון בספרות עברית ופילוסופיה, בעל תואר שני בפילוסופיה. שימש כמרצה אורח באוניברסיטאות רבות בעולם (אוקספורד, ברקלי, בוסטון). חבר האקדמיה העברית ללשון. מחשובי היוצרים בישראל. נחשב לסופר של "דור המדינה". עוז הוא פעיל גם מבחינה פוליטית-חברתית. הוא מרבה להתבטא בעיתונות והוא נחשב לנציג בולט של השמאל. הוא מפרסם מאמרים בנושאים פוליטיים. בשנת 1992 זכה בפרס השלום הבינלאומי מטעם איגוד המו"לים של גרמניה. עוז כתב מבחר רומנים וסיפורים העוסקים בבעיות חברתיות ופוליטיות בחברה הישראלית. רבים מסיפוריו מתארים את החיים בקיבוץ או בירושלים. עוז התמודד גם עם בעיית האנטישמיות והשואה והוא כתב על כך בשניים מספריו: "עד מוות" ו"לגעת במים, לגעת ברוח". עוז זכה להישגים רבים על פועלו בתחום הספרות: פרס חולון ע"ש קוגל בשנת 1965, פרס ברנר בשנת 1976, פרס ברנשטיין בשנת 1983, פרס ביאליק בשנת 1986, פרס פפמינה אטרנג`ה בצרפת בשנת 1988. עוז זכה לאות אביר לגיון הכבוד הצרפתי בשנת 1998, ובתארי דוקטור לכבוד מאוניברסיטאות רבות בעולם. זכה בפרס ישראל לספרות בשנת 1998. היה מועמד לפרס נובל לספרות. בין ספריו: מיכאל שלי", "מנוחה נכונה", "ארצות התן" ,"מקום אחר", "קופסה שחורה", "ממורדות הלבנון", "עד מוות", "לדעת אישה", "פנתר במרתף", "אותו הים". ספריו תורגמו ל- 35 שפות זרות: גרמנית, אנגלית, צרפתית, פינית,יפנית, ערבית, סרבית, איטלקית ועוד. ספרו האחרון "תמונות מחיי כפר", שיצא לפני כשנה מכיל סיפורים קצרים המתארים סצנות מתוך חייהן של דמויות ביישוב הדמיוני "תל אילן".
|