זמר
זהר ארגוב הוא, לדעת רבים, גדול הזמרים הים תיכוניים של ישראל ודמותו הפכה לסמל למאבקה של המוזיקה המזרחית ללגיטימציה תקשורתית. ארגוב זכור כאחד התורמים הגדולים למוזיקה המזרחית, למרות הקריירה הקצרה שלו נמשכה שמונה שנים בלבד, אך השפעתו על עולם הזמר העברי היא עצומה ויוצרים רבים רואים בו מורה רוחני. לצד זאת, ארגוב היה מכור לסמים ובתיקו הפלילי נרשמו עבירות רבות.
ארגוב נולד בשכונת המזרח בראשון לציון ב- 8 ביולי 1955, כבן הבכור למשפחה בת עשר נפשות. בגיל 13 נאלץ לנטוש את ספסל הלימודים ולצאת לעבוד בבניין. כשהיה בן 15 התאהב בברכה, והתחתן אתה כשהיה בן 17. לזוג נולד ילד, גילי ארגוב. בגיל 23 התגרשו.
את הקריירה התחיל ארגוב כזמר מועדונים תחת השם זהר עורקבי. הוא הפיק ביחד עם היוצר משה נגר תקליטון ובו שני שירים "כל יום שעובר" ו"ילדה חיכיתי שנים" תוך שהוא ממשיך בעבודות הבניין. שני השירים נכתבו והולחנו על ידי נגר ובהם ניסה ארגוב את כוחו כזמר. התקליטון לא זכה להצלחה.
אחד הפרקים העלומים בביוגרפיה של ארגוב הוא שהוא ריצה שנת מאסר באשמת אונס (הסרט "זהר", נפתח בדיוק בנקודה שבה ארגוב משתחרר ממאסר, ולא מזכיר כלל את העברה שבגינה ישב בכלא). אחרי ריצוי שנת המאסר החליט זהר להפוך את עיסוקו במוזיקה למקצוע. הוא נטש את עבודת הבניין לטובת משרה כנהגו של ג`קי מקייטן. הוא החל להופיע במועדונים ובאירועים משפחתיים וזכה להצלחה גדולה. המועדון העיקרי בו הופיע היה "הברווז" בתל אביב, שם שמע אותו לראשונה הגיטריסט יהודה קיסר שהחליט להפיק את אלבומו הראשון. בעצה אחת עם המפיק מאיר ראובני החליט זהר להחליף את שמו לזהר ארגוב.
ארגוב הקליט את אלבומו הראשון "אלינור" באולפן מאולתר עם ארבעה ערוצים וזה הספיק ליצור שלאגר ענק. האלבום שכלל רק שירים מחודשים כמו "עוד יום יבוא", "מה לך ילדה" וגם שיר הנושא "אלינור" שביצע במקור ג`קי מקייטן שגם כתב את השיר ללחן יווני. ההצלחה היתה מיידית. מרגע שיצא התקליט "אלינור" הפך זהר לכוכב.
באותו זמן נעשתה על ארגוב כתבה ב-"יומן השבוע" בערוץ הראשון, והיה זה אירוע נדיר באותם הימים, שבהם הזמרים המזרחיים לא באו לידי ביטוי בתקשורת. בעקבות ההצלחה הוחלט להפיק לארגוב אלבום חדש , והאלבום . "היו זמנים" לא כלל אמנם שירים מקוריים (כמעט אף אחד מהם לא נכתב במיוחד עבור ארגוב), אך עם זאת, ההקלטות וההפקה היו הרבה יותר מקצועיות מבעבר, וההצלחה נמשכה.
אלבומו השלישי במספר, "נכון להיום", הפך את זהר לכוכב על. הלהיט הגדול היה "הפרח בגני" (מילים ולחן: אביהו מדינה), שזכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר המזרחי לשנת 82`. השיר והאלבום, בתוספת להיטים נוספים כמו "בדד", "שיר פרטי" ועוד, מיקמו את זהר ארגוב בשורה הראשונה של המוזיקה הים תיכונית.
ארגוב רכש לעצמו מעריצים, התעשר והירבה להשתמש בסמים. ארגוב נעצר מספר פעמים וניסה להיגמל, אך ללא הצלחה. אלבומו הבא "היה כך עוברים חיי", וכלל את הלהיטים "מרלן", "כמו שיכור", שיר הנושא ועוד. ההצלחה נמשכה ולא נראו סימני דעיכה, אבל ארגוב המשיך לצרוך סמים באופן אינטנסיבי וביקוריו בבתי המעצר נעשו תכופים.
אהבת הקהל לארגוב רק גברה. אלבומיו הבאים "להיות אדם" ו"ים של דמעות" נחטפו מהחנויות. צריכת הסמים גרמה לרכושו להיעלם וכל ניסיונות הגמילה לא הועילו. כדי לממן את הסם נענה זהר להצעות הקלטה לא מכובדות של מפיקים. אלבומיו ב"כרם התימנים" ו"בן בלי בית" הבהירו, שמצבו של ארגוב רע וסופו קרוב. הוא נשמע בהקלטות גרוע מאוד וניכר עליו שהוא תחת השפעת סמים. זהר ניסה למנוע את הוצאת האלבומים בצו בית משפט, אך ללא הצלחה.
ב-1987 נעצר זהר ארגוב לאחר שניסה לחטוף נשק משוטר. במהלך חופשה מהכלא נעצר בחשד לניסיון אונס ונעצר בתחנת משטרת ראשון לציון. ב- 6 בנובמבר 1987 נמצא תלוי בחדר המעצר ללא רוח חיים. לאחר חקירה קצרה קבעה המשטרה כי מדובר בהתאבדות. המונים ליוו אותו בדרכו האחרונה. מותו רק העצים את מעמדו והפך אותו למיתוס.
אלבומיו המשיכו של זהר להימכר זמן רב אחרי מותו. מדי פעם אף יצאו אלבומים חדשים של הקלטות שלו, כדוגמת האלבום "זהר ארגוב שר ביוונית" (98`) . מדובר בהקלטות נדירות, חלקן מהופעות וחלקן הקלטות ביתיות של ארגוב שר שירים יווניים. ארגוב היה ידוע באהבתו למוזיקה יוונית וערבית.
בשנת החמישים למדינת ישראל יצא הפרוייקט "חברים שרים זהר" ובו מיטב הזמרים הים תיכוניים מבצעים משיריו. אלבום נוסף בשם "עולם הזהר" יצא ב – 2001 על ידי "האחים ראובני" ובו גרסאות טראנס למיטב להיטיו.
הסרט "זהר" של הבמאי ערן ריקליס ובכיכובו של שאול מזרחי בתפקיד ארגוב, זכה להצלחה רבה. קודם לכן הועלתה ההצגה "המלך", מחזאי ובמאי - שמואל הספרי ובכיכובו של מתי סרי על חייו ומותו שאף היא זכתה להצלחה.
גילי ארגוב, בנו היחיד של זהר, המשיך את דרכי אביו. סמוך מאוד למותו של ארגוב האב הוציא גילי את האלבום "אבא שי", ואף הוא הסתבך בסמים והיה עצור במשך כחצי שנה.
|