מחזאים
(1799-1732)
בומרשה נשען לא מעט על ניסיון חייו, בבואו לכתוב על עלילותיו של יציר דמיונו המפורסם - פיגארו. אבל האמת היא, שעובדות חייו של הסופר נשמעות כל כך מופלאות, שקשה להאמין באמיתותן. הוא נולד כפייר-אוגוסטין קרון, בפריז 1732, החל לעבוד כשען, כמו אביו. בגיל 21 המציא מנגנון לשעונים, הנמצא בשימוש גם היום, והפך ליצרן השעונים המלכותי. את כניסתו לחצר המלך הוא ניצל לא רק לעלייה בסולם החברתי, אלא הפך גם למורה הנבל של הנסיכות.
הוא נשא לאישה אלמנה עשירה, התאלמן ממנה זמן קצר אחר כך והשכיל להתקדם ולקדם את עינייניו וממונו, הוא החל לעבוד על המחזה הראשון שלו - Eugenie - שורה של מערכונים, לתיאטרונה הפרטי של מאדאם דה פומפדור.
Eugenie הוצג לראשונה בקומדי-פרנסה, ב-29 לינואר 1767, זכה לתגובה צוננת, שוכתב והצליח. בומרשה נישא שוב לאלמנה שילדה לו בן בדצמבר 1768. מחזהו השני של בומרשה "שני החברים" הועלה ב-13 לינואר 1770, ולא זכה להצלחה.
גם אשתו השנייה מתה תוך זמן קצר וקצבתה אתה. חברו - פריז-דוברניי, נפטר וחוזה שנערך ביניהם לא הוכר על ידי יורשו. בומרשה אמנם הפסיד במשפט... אבל מקרה אחר כמעט עלה לו בחייו. אציל ששמע שבומרשה מתעסק עם אהובתו, חיכה לו בחרב שלופה ורק משרתיו של בומרשה הצליחו להציל אותו...
כתיבת `זכרונות` על העלילות הנ"ל, פרסמה אותו בכל רחבי אירופה (ורסיי, וינה ובסנט פטרסבורג קטרינה הגדולה בקשה משגרירה בפריז עותק שלהם, ובפרנקפורט קרא אותם גתה בערבי הספרות שלו).
בפברואר 1774 נדחו החזרות על המחזה החדש שלו "הספר מסביליה והוא נשלח כמעט מיידית ללונדון למשימה סודית בשם המלך. המשימה העניקה לו מעמד נושא אמון בעיניו של לואי ה-16.
כשחזר בומרשה לפריז עלתה הפקה "הספר מסיביליה". הקהל לא אהב את ההצגה בערב הפתיחה, אבל יומיים אחר כך, לאחר שקוצרה מערכה שלמה, נערכו שכתובים גדולים והבימוי שונה - זכתה ההצגה להצלחה גדולה מיידית.
ב- 6 בספטמבר 1776, הושבו לבומרשה הזכויות האזרחיות שלו. בשנה שלאחר מכן נולדה בתו Eugenie, לפילגשו מארי-תרז דה ווילרמולה (אותה נשא לאישה כמעט עשור מאוחר יותר). ביולי 1778, זכה במשפטו כנגד יורשו של שותפו פריז-דוברניי. באותה שנה, אגב, חזר וולטר לפריז מגלותו, ומת ב-25 במאי. למרות שחלק גדול מכתביו של וולטר נאסרו לפרסום בצרפת, החלה התעוררות שדרשה להוציא לאור את כל כתביו, ואפילו הצעה בעניין זה מקטרינה הגדולה. בומרשה, זועף על האפשרות שוולטר יפורסם תחילה ברוסיה, הקים הוצאת ספרים.
ב-1790 ואחרי הפסדים כספיים כבדים, יצאו כתביו של וולטר בהוצאת בומרשה בשלמותם.
בינתיים, השלים בומרשה את "נישואי פיגארו" (על פי המסגרת שנתנה כבר ב-1775, בהקדמה שלו ל"הספר מסביליה"). לואי ה-16 לא אהב, כך אומרים, את התוכן החתרני של היצירה ואסר את הצגתה. מכאן והלאה החל תהליך ארוך של שכתוב, קריאות פרטיות ושישה צנזורים שונים. כמו שאמר בומרשה עצמו - "נישואי פיגארו" היו קלים יותר לכתיבה מאשר להצגה. ההתעניינות בחומר החדש היתה גבוהה, גם בחצר המלך. הצגת הבכורה של "נישואי פיגארו" נערכה ב-27 באפריל 1784, ורצה, ללא הפסקה בקומדי-פרנסז במשך שמונה חודשים - ללא תקדים עד אז.
דמויותיו של בומרשה זכו להצלחה גם מחוץ לגבולותיה של צרפת. הם זכו לגרסה אנגלית בתיאטרון המלכותי בקובנט גרדן - אנגליה, ובאוסטריה למרות שנאסר על הצגת המחזה, הועלתה גרסת האופרה של מוצרט ודה פונטה ל"נישואי פיגארו" בבורגטיאטר בוינה - 1 במאי 1786.
ניסיונו של בומרשה בכתיבת אופרה, למוזיקה שהוזמנה מיריבו של מוצרט - סליירי, זכה להצלחה צנועה. האופרה Tarare הועלתה בפריז בקיץ 1787. נושאה הפוליטי של האופרה גרם להתעניינות מתמשכת בה גם אחרי שנות המהפכה. בומרשה נאסר ונכלא באוגוסט אותה שנה. פילגש לשעבר הצליחה לשחררו, יומיים לפני שכל אוכלוסיית הכלא נרצחה באכזריות על ידי המון זועם.
העובדה שלא היה בפריז בשנים הקשות של הטרור, הצילה את חייו. ב-1794 הוחרם רכושו, אשתו ואחיותיו נתפסו ונדונו למוות. נפילת רובספייר הצילה את משפחתו... באותו זמן, אויבו הוותיק השופט גוזמן הובל אל הגיליוטינה. בומרשה גלה שנתיים בהמבורג, כשחזר הביתה ביולי 1796, הוא נאלץ לשאת שוב את אשתו מארי-תרז, שנאלצה להתגרש ממנו בשנים הקשות כדי להציל את חייה.
את שנותיו האחרונות `בילה` בומרשה בניסיונות לחדש את הונו כקדם. בעלי חובו חיכו בסבלנות למותו.
ב-18 במאי 1799, הוא נפטר באחוזתו.
|