נולדה ב-1940 בקיבוץ תל-יוסף, להורים יוצאי אוקראינה שרוב בני משפחתם נספו בשואה. השלימה לימודי תואר ראשון באוניברסיטה העברית, עבדה כמורה לספרות בבית ספר תיכון ובאגף לתוכניות לימודים של משרד החינוך, ולימדה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

פרסמה תשעה ספרי שירה, ביניהם "לולי היה עלי  למהר" (מי-לי 1971), "הלא" (כרמל 1998) ו"הבראה" (הקיבוץ המאוחד 2004). "הִשתווּת" – מבחר שיריה ושירים חדשים – עומד להופיע בהוצאת הקיבוץ המאוחד. שיריה פורסמו בשמונה שפות בכתבי עת ובארבעה ספרים, ברוסית (מזון, פטרבורג, 2004), באנגלית (Night, Morning, ניו-יורק, 2008), בהונגרית ובערבית. על שירתה זכתה בפרסים רבים, ביניהם פרס אקו"ם
(1987), פרס הנשיא (2002) ופרס ברנר (2005).
 
תרגמה לעברית שירה ופרוזה מרוסית, צרפתית ואנגלית, ביניהן מזמורים ישנים של אולגה סדקובה (כרמל 1998), ארבע פואמות של יוליה וינר – "על כסף, זִקנה ומוות ועוד" (כרמל 2003) – ו"כל כתבי איסאק באבל" (שלושה כרכים, 2009-2010).

בר-יוסף פרסמה גם רשימות ביקורת רבות שקובצו בספר "טעמי הספרות" (צבעונים 2006) ומסות בענייני תרבות, יהדות ומוסר ("קריאות ושריקות", כרמל 2005). במסגרת עבודתה כחוקרת פרסמה שישה ספרים ומאמרים רבים, בעיקר בתחום ההקשר הרוסי של הספרות העברית החדשה והזיקה של הספרות העברית החדשה ליהדות ולמיסטיקה.