מחזאים
מחזאי
נולד בשנת 1948, בעיר מץ (מזרח צרפת).
אביו היה חייל בצבא צרפת, ושרת באלג`יריה רב שנות ה- 50.
לימודי בית-הספר היסודי של קולטס היו על רקע משבר הקונפליקט האלג`ירי.
בגיל 19, לאחר שסיים את לימודיו עבר לשטרסבורג ללמוד עיתונאות.
קולטס עיבד לבמה וביים בעצמו עיבודים של יצירות ספרות כחטא ועונשו של דוסטוייבסקי, סיפור מעשיה של שייקספיר, עיבד את שיר השירים התנ"כי, המחזה סאלינג`ר שבו מופיעים מוטיבים מסיפוריו של ג`.ד. סאלינג`ר.
הוא הרבה לצאת למסעות ארוכים בעולם: בשנת 1968 נסע לארה"ב ולקנדה, בשנת 1973 לרוסיה, בשנת 1978 נסע לניגריה, בשנת 1979 למאלי ולחוף השנהב, בין 1981 – 1982 חזר כמה פעמים לניו-יורק, ובשנת 1984 נסע לסנגל.
בנסיעות אלה אסף את החומרים למחזותיו. הן שחיברו אותו לנושאים הקשורים לעולם החדש האמריקני (הרציף המערבי 1985) ולעולם השלישי (קרב של שחור וכלבים 1979), לריחה של אפריקה ולמאבקים שבין הלבנים לשחורים.
המחזה השיבה למדבר מועלה לראשונה ב- 1988 על-ידי הבמאי Patrice Chereau במרכז פאריז, את תפקיד מאתילד גילמה השחקנית הקומית Jacqueline Maillan, ואת תפקיד אדריאן גילם השחקן Michel Piccoli.
רוברטו צוקו המבוסס על סיפור אמיתי הוא המחזה האחרון שכתב.
ברנרד – מארי קולטס נפטר בפאריז בגיל 41 ממחלת האיידס.
על ברנארד-מארי קולטס
לאהוב את המחזות של קולטס משמע לגלות את הדיוק המופתי של הכתיבה שלו, השלמות המוסיקלית של הקומפוזיציה שלו. הייחוד שבכתיבתו הוא בכך שאנשים שעליהם הוא כותב הם מכאן, מעכשיו. מן המציאות שאותה אנו חיים, אך איננו יכולים לראות מחוסר פרספקטיבה, ולעיתים גם מחוסר רצון להסתכל למקומות צדדיים וחשוכים. קולטס חושף את המציאות: הוא לא מנסה להראות את המציאות כפטתית, או סנטימנטלית, היא אינה מולידה/מעוררת בנו שום נוסטלגיה, היא נשארת כמו שהיא – קשה, אבל מפוררת ומרופטת, קרועה ומתומצתת, מעל לכל קטלנית אך גם מצחיקה. בכל אחד מן המחזות שלו הוא מנסה להבין את העולם שלנו ולספר עליו, בתיאטרון.
השפה הדרמטית מפורטת ומדויקת, לכל דמות שפתה שלה, אוצר המילים שלה. השפה המתארת את המצב האנושי בדייקנות ובבהירות. ההישרדות היא השאלה העיקרית. ההישרדות מנערת את הדמויות הממהרות אל הבמה בחיוניות גדולה מאד בתשוקותיהן ובחלומותיהן.
|