מוסיקאי
נולד בשנת 1927 בבואנוס איירס, ארגנטינה. פיידמן הוא דור רביעי למשפחה של כליזמרים, אך חינוכו המוסיקלי היה בעיקר בתחום המוסיקה הקלאסית. הוא ניגן בתזמורת קולון תיאטר המפורסמת ובמקביל הרבה לחקור את מוסיקת הפולקלור היהודית. בשנת 1957 עלה לארץ והוזמן להצטרף לתזמורת הפילהרמונית הישראלית כנגן קלרינט-בס וכחבר קבוצת הקלרינט של התזמורת. בנוסף לכך הוא היה חבר גם בחמישיית כלי הנשיפה של הפילהרמונית ושימש כמורה באקדמיה למוסיקה על שם רובין
שליד אוניברסיטת תל אביב.
בשנת 1971 יצא אלבומו הראשון פריי לעכס ונעימות חסידיות, שהוקלט עם תזמורת רשות השידור ותזמורת ההקלטות בניצוחו של אריה לבנון שגם עיבד את הנעימות ("אי די די די די", "תשרי סבא", "ידיד נפש" ועוד). בעקבות האלבום הוא החל להופיע סולו ברחבי הארץ וזכה להצלחה גדולה בהופעותיו, שאליהן הגיע גם קהל חילוני ולא יהודי.
בשנת 1973 יצא אלבומו השני, מוסיקת נשמה, שאף הוא הוקלט באולפני רשות השידור. באלבום בלטו נעימות כ"יה ריבון" ו"הבו עז לתיש". לצידן הופיעו כמה נעימות מהאלבום הקודם וביניהן גם "לו הייתי רוטשילד", שהפכה לקלאסית בגרסתו של פיידמן. המנצח זובין מהטה זימן אותו להופיע כסולן בתזמורת הפילהרמונית הישראלית ביצירה שנכתבה במיוחד עבורו ובמספר קונצרטים שערכה התזמורת בארצות הברית. באמצע שנות ה- 70 הוא התבקש להגיש הדרן אישי משלו בנוסף לזה של התזמורת. המלחין הישראלי אנדרה היידו כתב אז במיוחד עבורו את היצירה "תרועת מלך" לקלרינט ולתזמורת כלי מיתר.
ב- 1975 יצא אלבומו השלישי, הניגון שבלב, שכלל ניגונים עממיים ומסורתיים שהביאו עימם ותיקי הישוב בארץ מהגולה, וניגון ה"טראנס" מתוך "הדיבוק", שכתב המאסטרו לאונרד ברנשטיין, על פי המוסיקה המקורית של יואל אנגל.
ב- 1976 יצא אלבומו בקצב הניגון, שחציו הראשון הוקדש לנעימות ידועות, כגון "הבן יקיר לי" ו"יברכך"
והשני ליצירה החדשה "תמונות מחתונה בישראל", שהלחין המלחין יששכר מירון. את היצירה הקליט פיידמן בביצוע בכורה באלבום זה. היצירה הרב גונית הזו הציגה מנהגי חתונות של עדות שונות בארץ ובעקבותיה שינה הקלרינט של פיידמן את פניו ונשמע כחליל רועים בקטע "מחול הרועים בגליל" או כגמיאת מרחקים
של גמלי הנגב בקטע "מחול בחולות הנגב". קטעים רבים מאלבום זה הופיעו כעבור שנה באלבומו הבינלאומי הראשון LONG LIVE GIORA, שיצא בניו יורק בחברת "STAR" (1977). באלבום הכליזמר הבא של פיידמן נמשך שיתוף הפעולה שלו עם מירון, אותו הוא הגדיר "כמייצג הראשי של מוסיקת הנשמה היהודית בימינו".
בתחילת שנות השמונים הופיע פיידמן באולם הקונצרטים היוקרתי לינקולן סנטר בניו יורק, בקונצרט שהורכב מקטעי מוסיקה יהודית ומוסיקה קלאסית בביצועו. באלבום שיצא בעקבות ההופעה הוא שילב מנגינות עתיקות מצפת וסביבתה ואת הנעימה "אבינו מלכנו", שהורכבה מתשעה קולות שונים ממשפחת הקלרינטים. באלבומו הבא, ויוה אל כלי יזמר, כבר שילב אחד עשר קולות שונים ממשפחת הקלרינטים בנעימה "חבורת הכליזמרים". את הנעימה העממית "בובליצ`קי" הקדיש לסופר יצחק בשביס זינגר. האלבום הזה היה האחרון שהקליט בארץ, ומאמצע שנות ה- 80 הוא הרבה להופיע ולהקליט בחו"ל, בעיקר בארצות הברית ובגרמניה.
ב- 1986 יצא בארצות הברית אלבומו THE MAGIC OF THE KLEZMER, האלבום הוקלט בניו יורק והוקדש בעיקר ליצירות של מלחינים ישראלים ויהודים כלאונרד ברנשטיין, דובי זלצר, שמעון כהן ואחרים.
ב- 1993 הוא הקליט בניו יורק את האלבומים KLASSIC KLEZMER ו-THE DANCE OF JOY, שכללו, בנוסף לנעימות חסידיות ("מי האיש"), גם יצירות ישראליות מקוריות כמו "זמר נודד" של נעמי שמר, "עמוד האש" של שם טוב לוי ו"אני עולה לירושלים" מאת יוסף הדר. באותה שנה הקליט במינכן עם התזמורת הקאמרית של מינכן את האלבום CONCERT FOR THE KLEZMER, בו הוא חזר לשורשיו הארגנטינאים כאשר ביצע את גרסתו ליצירה הנודעת "מיסה קריולה" מאת אריאל רמירז. באלבום זה הופיעה גם היצירה "ברוכים הם בניכם" מאת אורה בת חיים, שאלבום שלם משיריה בשם "לזמר" הקליט בניו יורק בשנת 1995. מאז הופיע פיידמן בארץ בעיקר במסגרת פסטיבל הכליזמרים בצפת.
|