אברהם חלפי (1980-1904), משורר ושחקן תיאטרון הקאמרי, גילם בו במשך שנים תפקידים רבים. הוא היה `נאסר א- דין`, ו`עוץ לי גוץ לי`, אך לא נבהל מתפקידים קטנים במחזות כ`שש נפשות מחפשות מחבר`, `המלט`, `האישה מן הים` ועוד. גולת-הכותרת של תפקידיו היתה דמותו של לבלר אקאי אקאקביץ` במחזה `האדרת` לגוגול, שבו הוכיח את עצמו כאחד מגדולי השחקנים על הבמה העברית.
לא רבים מהצופים שחזו בהצגותיו ידעו שהשחקן קטן-הקומה ועצוב-המבט, הרווק הבודד הביישן, הוא גם משורר נפלא, שהיה אהוב על בני גילו – שלונסקי, אלכסנדר פן, נתן אלתרמן ולאה גולדברג – ועל חובבי השירה אניני הטעם. בדומה לכמה "משוררים מינוריים", שלא זכו בחייהם לתהילה רבה כמשוררים, התגלה חלפי המשורר לקהל הרחב בעיקר אחרי מותו; ולא במעט, בזכות שיריו שהולחנו בידי מלחינים צעירים כיוני רכטר, מיקי גבריאלוב, אלון אולארצ`יק ויהודית רביץ: `צער לי וצער לך`, `השיר על תוכי יוסי`, ובעיקר `עטור מצחך`, שנבחר במשאל בין היוצרים והמוסיקאים כ"שיר היפה ביותר שנוצר בשנות המדינה".
עודכן ביוני 2005
|