מחזאים
מגדולי המחזאים של המאה (1828-1906)
1828 נולד בסקיין, דרום מזרח נורבגיה, ב20- במרץ 1828, כבנם השני של הסוחר איבסן ואישתו מאריכן לבית אלטנבורג.
1834 עסקיו של האב מתמוטטים והמשפחה עוברת להתגורר מחוץ לעיר.
1844 איבסן בן החמש עשרה הופך להיות עוזר לרוקח בגרימסטאד, עיירת נמל קטנטנה. הוא נשאר שם במשך שש שנים, כשהוא חי בעוני ובדחקות רבה.
1846 משרתת המבוגרת ממנו בעשר שנים יולדת לו בן בלתי חוקי.
1849 כותב את מחזהו הראשון "קטלינה" – בחרוזים.
1850 עוזב את גרימסטאד כדי ללכת ללמוד באוניברסיטה של עיר הבירה כריסטיאנה (כיום אוסלו)
1851 מוזמן להצטרף לתיאטרון הלאומי החדש בברגן. נשאר שם משך שש שנים כשהוא כותב, מביים, מעצב תפאורה ותלבושות ומנהל את החשבונות.
1852 מבקר בקופנהאגן ובדרזדן כדי להשתלם באמנות התיאטרון. כותב קומדיה רומנטית בחרוזים הנוחלת כשלון.
1854 כותב טרגדיה היסטורית בפרוזה. גם הצגה זו, כמו מחזות שייכתבו בעתיד, נכשלת בתיאטרון של ברגן.
1856 הצלחתו הראשונה בתיאטרון, מחזהו "המשתה בסולהאוג".
1857 עוזה את ברגן כדי להתמנות למנהל האמנותי של התיאטרון הלאומי של כריסטיאנה.
1858 נושא לאישה את סוזן טורסן.
1859 נולד בנו היחיד סיגורד.
1860/61 שנים של עוני וייאוש, אינו מסוגל לכתוב.
1862 כותב את "קומדיה של אהבה", סאטירה מודרנית בחרוזים. המחזה נדחה על ידי התיאטרון שלו שפושט את הרגל.
1863 מקבל משרה חלקית של יועץ ספרותי בתיאטרון של כריסטיאנה שבחסות הדנים. חי בעוני רב. פונה לממשלה בבקשה לקבל עזרה כספית ובקשתו נדחית. כיון שכך, הוא נאלץ לפנות למלווים בריבית. מצליח לקבל מן הממשלה מלגת נסיעה. המלגה נתמכת על ידי איסוף כספים של ידידים ובעלי יכולת.
1864 המחזה שלו "מעמידי הפנים", זוכה להצלחה. הוא עוזב את נורבגיה ומשתקע ברומא. ממשיך לחיות מחוץ לגבולות ארצו במשך 27 שנים.
1866 מוציא לאור, כמחזה קריאה, את "ברנד" (בחרוזים), שזוכה להצלחה כבירה אולם מוצג על הבמה רק כעבור 19 שנה. איבסן נעשה מפורסם בכל רחבי סקנדינביה.
1867 כותב את "פר גינט" (שגם אותו הוא מועיד לקריאה, לא להצגה) גם מחזה זה זוכה להצלחה גדולה. על הבמה הוא מועלה רק כעבור שבע שנים.
1868 עוזב את רומא ומשתקע בדרזדן.
1869 נוכח בפתיחה החגיגית של תעלת סואץ, כנציג הממשלה הנורבגית.
1871 מתקין את שיריו הקצרים לדפוס ומוציא אותם לאור בכרך אחד. בכך הוא נפרד מכתיבת שירה. עד סוף חייו יכתוב בפרוזה בלבד.
1873 מתחיל להיות מוכר גם ברחבי גרמניה ואנגליה.
1874 חוזר לביקור קצר בנורבגיה, לראשונה לאחר עשר שנים. הסטודנטים עורכים לכבודו מצעד לפידים.
1875 עוזב את דרזדן לאחר שבע שנות שהות ומשתקע במינכן. מתחיל בכתיבת המחזה "עמודי החברה", הראשון מבין שתים עשרה הדרמות הגדולות שלו שנכתבו בפרוזה.
1876 "פר גינט" מוצג לראשונה. "הויקינגים מהלגולדן" מועלה במינכן, הראשון מבין מחזותיו המוצג מחוץ לגבולות סקנדינביה.
1877 "עמודי החברה" עושה אותו מפורסם בגרמניה, שם הוא מוצג לעיתים קרובות.
1878 חוזר לשנה אחת לאיטליה.
1879 כותב את "בית הבובות" ברומא ובאמלפי. המחזה מעורר סנסציה מיידית בסקנדינביה ובגרמניה, אבל חולפות עשר שנים לפני שהמחזה מקנה לאיבסן פרסום בינלאומי. חוזר לשנה אחת למינכן.
1880 חוזר ומשתקע באיטליה למשך חמש שנים.
1881 כותב את "רוחות" בסרנטו וברומא. המחזה מותקף קשות. כל התיאטרונים דוחים אותו וחנויות הספרים מחזירות את כל העותקים המודפסים למו"ל.
1882 כותב את "אויב העם" ברומא. המחזה מתקבל האהדה.
1884 כותב את "ברווז הפרא" ברומא ובגוזנאנס. מחזהו זה, וכל מה שבאו אחריו, נחשבו כמעורפלים והתקבלו בדרגות שונות של פליאה.
1885 חוזר ומבקר בנורבגיה, בפעם הראשונה מאז 1874. עוזב את רומא וחוזר להשתקע במינכן.
1886 כותב את "רוזמרסהולם".
1888 כותב את "האישה מן הים".
1889 פוגש את אמיליה בארדאך ומתאהב בה עד מאוד. לא מתראה אתה יותר אבל ההתנסות משפיעה על המשך כתיבתו.
1890 כותב את "הדה גבלר".
1891 חוזר לחיות בארץ מולדתו נורבגיה.
1892 כותב את "אלוף הבונים".
1899 כותב את "כשאנו המתים נתעורר".
1900 לוקה באירוע מוחי.
1906 נפטר בכריסטיאנה ב23 במאי, והוא בן 78.
|