מוסיקאי
יונתן רכטר נולד בתל-אביב והחל לעסוק במוסיקה כבר בגיל 7. בנעוריו גילה את המוסיקה של ה"חיפושיות" והחליט להיות מוסיקאי. הוא למד הן מוסיקה קלאסית והן ג`אז וכבר בגיל 16 יצר כמה משיריו החשובים, ביניהם "דמעות של מלאכים".
ב- 1970 התגייס לצבא ושרת כפסנתרן וכמעבד בלהקת התותחנים, בה התפרסמו לראשונה עיבודים ושירים משלו. ב- 1972 הצטרף אל דני סנדרסון שהקים את להקת "כוורת". לפני השרות בצה"ל ולאחריו, ובמקביל לעשייתו היוצרת, למד פסנתר והלחנה באקדמיה למוסיקה
בתל-אביב.
ב- 1976 כתב לחנים ועיבודים לתקליט "האהבה פנים רבות לה" של אריק איינשטיין ואחר-כך ניהל מוסיקלית את המופע של איינשטיין "אנשים אוהבים לשיר". בסוף שנות ה- 70 התפרסמו רבים משיריו, ביניהם: "עטור מצחך" למילים של אברהם חלפי, "מה עושות האיילות" למילים של לאה גולדברג וכן עיבודים רבים לשירים של אריק איינשטיין, מיקי גבריאלוב, שלום חנוך ואחרים.
במקביל לעשייה זו הקים הרכב אוונגרדי בשם "14 אוקטבות" עם אבנר קנר, שם נוצר סגנונו הייחודי המשלב את הג`אז והקלאסי לכדי שפה אישית.
ב- 1977 ניהל מופע חדש של הזמרת אסתר עופרים, ב- 1978 היה היוצר והמנהל המוסיקלי של המופע "הכבש השישה עשר" למילים של יונתן גפן. באותה שנה יצר את האלבום הראשון של גידי גוב ובו כמה משיריו החשובים - "בלעדייך", "שלוש בלילה בעיר" ו"התעוררות". ועוד באותה שנה - מופע ואלבום משותף עם הזמרת יהודית רביץ "באופן קבוע וחד פעמי".
פרסומו הרב והמוניטין שלו כיוצר הביאוהו גם ליצירה אמנותית קלאסית. הוא כתב מוסיקה ללהקות מחול כמו להקת "ענבל", להצגות תאטרון של "התאטרון הקאמרי" ו"הבימה" ואף הוציא תקליט משלו, "התכוונות" (1979), אלבום שייצג את האיכויות המיוחדות שלו.
שנות השמונים מלאו בעשייה - מוסיקה לסרטים, ערבי שירי משוררים, עיבודים לאלבומים של מיטב הזמרים בארץ, ביניהם אלבומו השני של גידי גוב (1982), האלבום "נוסטלגיה" של אריק איינשטיין (1983), האלבום "נגיעה אחת רכה" של נורית גלרון (1984) ועוד.
ב- 1986 יצא אלבום שני משלו "בגובה העיניים" יחד עם התמלילן עלי מוהר, מי שהיה שותף קבוע לעבודתו היוצרת. ב- 1988 יצר יוני רכטר שניים מן האלבומים החשובים שלו - "שירי אברהם חלפי" ו"פעם הייתי ילד" - שניהם עם הזמר אריק איינשטיין.
ב- 1991 נערך ערב שלם מיצירתו בפסטיבל ישראל, שהונצח באלבומו "העיקר זה הרומנטיקה".
בשנות ה- 90 הלכה והתרחבה עשייתו האמנותית, לצד מגוון הולך ורב של שירים ועיבודים שכתב בעבור זמרים, הצגות תאטרון וסרטים, יצר מספר יצירות קלאסיות, ביניהן יצירה לזכרו של ז`אק ברל עבור קבוצת מוסיקה נובה והקונצ`רטו לסנתור עבור התזמורת הקאמרית הישראלית.
בשנת 2000 ערכה לו התזמורת הפילהרמונית ערב מחווה בו נוגנו מיטב שיריו ואף כמה מיצירותיו האמנותיות. בשנת 2003 הוציא אלבום חדש "עוד סיפור", אחת מן הפסגות של העשייה המוסיקלית בארץ - שילוב מרתק ומעמיק של ג`אז ומוסיקה קלאסית תוך מחוייבות עמוקה של האמן לאמירה אישית וחברתית.
עדכון אחרון: דצמבר 2004
|