סופרים
יצחק בשביס זינגר נולד בשנת 1904 בעיירה קטנה בפולין בשם לאנשטין כבנם בשני של הרב פנחס מנדל זינגר, מחסידי טומאשוב, ואשתו, בת שבע זילברמן - בתו של הרב מבילגוריי, שבאזור לובלין. יש סברה שהסתירות באופיו של בשביס ובגיבורי כתיבתו, קשורות במידה ניכרת לילדותו. אביו היה רב תמים, דיין, תלמיד חכם. אימו, בת שבע, היתה אישה שכלתנית, שלימדה את עצמה עיברית, גילתה בקיאות רבה בכתבי הקודש ולמעשה ניהלה את הבית וגידלה את הילדים. לא אחת נעזר האב בהגיונה ובחריפותה. בנעוריו למד בשביס בבית-מדרש למורים ובגיל עשרים עבר לוורשה, בעקבות אחיו הבוגר, הסופר יהושע זינגר.
סיפוריו הראשונים נכתבו בעיברית, אך לאחר זמן-מה הבין שאם ברצונו שדבריו ייקראו, עליו לכתוב בשפת עמו - יידיש. בוורשה התפרנס מהגהה של מוסף ספרותי ומתרגום ספרים מגרמנית ליידיש. הוא הסופר היחיד, בין זוכי פרס נובל לספרות, שעסק לפרנסתו בתרגום. בוורשה נשא אישהונולד לו בן ובשנת 1935 נדד בעקבות אחיו לאמריקה ושם עבד, ביחד עם אחיו, בעיתון היידישאי "פורווערטס"
בכתיבתו השתמש בארבעה שמות: זינגר, בשביס, סגל וורשבסקי. את השם "בשביס" על שם אמו בת שבע שנספתה בשואה, אימץ כדי להבדיל עצמו מאחיו.
בשביס הנער קרא בהיחבא את רוב יצירות הקלאסיקנים של תקופתו, כולל ספרי הגות ופילוסופיה. מוחו היוצר והשכלתני לא חדל מלשאול שאלות קיומיות על בריאת העולם. בוויכוח אם קיים אלוהים או לא, הוא מוצא עצמו חסר תשובה. אין לו אלטרנטיבה. אם הדת קשורה להתגלות אלוהית הוא אינו יכול לכנות את עצמו כאדם דתי… האל שלו הוא דינמי, יוצר, אוצר בחובו אין סוף דמיונות וחכמה. הוא מבקר את אכזריותו וקובע שאינו הוגן כלפי האנושות. הוא מעולם לא שמר על מצוות התורה, אך הדת, כאמונה, שלובה עמוק ביצירתו הסיפרותית.
המאבק האידאולוגי בין אמונהלרציונליזם הוא מוטיב מרכזי ברבות מיצירותיו. הוא בין הראשונים שתאר את ההווי היהודי על דתו, תרבותו והפולקלור שבו בעיניים מודרניות,חילוניות, שמאסו בחוקי "השולחן ערוך".
לדעתו היהודים אינם גזע, כי אם צאצאי יהודים ושאר אומות עולם. הוא נדרש לשאלה, מי הוא יהודי וטען, שהעיקר הוא מה שאדם מרגיש ולאיזה עם רצונו להשתייך.
עולמו הרוחני מסוכסך-משהו. הוא מרחף בעולמות שבהם מצויים כוחות רציונליים, הכוללים: שדים, רוחות, שטנים, גלגולי נשמות ושאר מלאכי חבלה. רגליו דורכות במאה העשרים וילו אוזניו כרויות לקולות סמויים ונסתרים.
ביצירותיו שלובים כל מרכיבי החיים: הטרוף, השגיונוצ, יצרים שלוחי רסן, תשוקות, דחפי הרס עצמי ואמונות תפלות.
בשביס שאב מלוא חופניים מן הקבלה שלמד בנעוריו, וכן מקאנט, משופנהאואר, מניטשה ומיתר הפילוסופים שאת כתביהם קרא. השקפת עולמו פטליסטית - שום דבר לא נלמד מהנסיון האנושי. רוב יצירותיו מסתיימות בכיליון, בהיסגרות בתוך מעגלי חיים ללא מוצא.
יצירותיו תורגמו לעשרות שפות וחלק מהן הומחזו והוסרטו. הוא שותף לתרגום ספריו לאנגלית, כשלא אחת שינה את העלילה והתאים אותה לקוראי אומות העולם. מכאן דרישתו שכתביו יתורגמו מאנגלית.
בשנת 1978 זכה בשביס זינגר בפרס נובל לספרות. את נאומו פתח ביידיש "שפה גווועת" ובכך צירף אותה אל טרקליני הספרות העולמית.
בשנת 1991 נפטר ונקבר בניו ג`רסי.
(כתב - ישראל זמיר, בנו של בשביס זינגר)
|